דגל ישראל על האוטו: האם זה פטריוטי? שתי דעות

לרגל יום העצמאות ולנוכח השסע הגובר בעם, שניתן לראות אותו מדי שנה על הכביש, כשכמחצית הרכבים נוסעים עם דגל ישראל מתנוסס בגאון וכמחצית ללא הדגל כבכל יום, הבלוג חיים שרירותיים מתכבד להביא שתי דעות בנושא, מהמלומדות שיש. אנא מכם, הצביעו בסוף הפוסט לדעה ששיכנעה אתכם יותר.

דגל ישראל על האוטו – לא כזה פטריוטי / מאת י. מאיר

דגל ישראל המתנוסס בגאון על האוטו הינו מעשה פזיז וחסר אחריות. כל ישראלי מכיר את אזהרות המסע של המטה ללוחמה בטרור ליעדים כמו סיני, טורקיה, ולאחרונה אפילו לכל העולם. ואלו אשר בכל זאת נוסעים או חיים בחו"ל מתבקשים להצניע את היותם ישראלים, שלא יבולע להם, שלא חלילה ייחטפו או יירצחו כמעשה נקם של ארגון טרור. ברור מאליו שאזהרות המסע לכל העולם כוללות בהכרח את ישראל, הרי רק אדם לא פטריוטי יטען שישראל אינה שייכת לכלל העולם. ולכן, דגל ישראל המתנוסס על האוטו מחצין יתר על המידה את הישראליות של הנוסע, בניגוד לאזהרות המסע. להמרות את פי המטה ללוחמה בטרור, הרי זה כמעט כמו סיוע לטרור עצמו: מעשה לא פטריוטי ביותר.

יתר על כן, דגל ישראל המתנוסס על האוטו רק מקל על ארגוני הטרור לזהות את המטרה ופוטר אותם מהחשש לפעול: הדגל הרי מסמל בבירור שבאוטו לא נוסע ערבי או סתם עוכר ישראל. במעשה אחד נמהר נעשית פעולת הטרור ודאית וקלה יותר: "באוטו נוסע ציוני בן-בליעל", חושב הטרוריסט (אבל בערבית) ולא מבזבז את זמנו על מלאכת הזיהוי. הזמן היקר שנחסך משרת את ארגוני הטרור ופועל לרעת כוחותינו המצוינים, שלו רק היה עומד לרשותם זמן זה, בוודאי יכלו לסכל את פעולת הטרור באחוזי הצלחה היאים להם, אולי אף מעבר למאה. היש מעשה לא פטריוטי יותר מאשר להקל על ארגוני הטרור ולהקשות על כוחות הבטחון המצוינים?

ולבסוף, מאחר שסיכויי הטרוריסט להצליח במשימתו עלו בעקבות המעשה הפזיז של הנהג, ייתכן אף שיצליח במזימתו לחטוף את נוסעי הרכב חיים. חטיפה בוודאי תוביל לחמש שנים נוספות (לפחות) של הכרזות מצדנו שלא נישא וניתן עם הטרוריסטים, הטלת מצור כלכלי וסגר על הרצועה או הגדה, יציאה למבצעים צבאיים אשר לא יצליחו לשחרר את החטופים אך יסבו הרוגים רבים לפלשתינים ויגרמו לגינוי ישראל בעולם האנטישמי, ולבסוף נאלץ להסכים לעסקת שבויים אשר תשחרר טרוריסטים רוצחים לחופשי. שוב ארגוני הטרור יחגגו את נצחונם ושוב יישחק כוח ההרתעה של ישראל, והכל בגלל מעשהו הלא פטריוטי של הנוסע ברכב. יתרה מזו, עסקת השבויים תאפשר שוב לנציג משפחות נפגעי פעולות האיבה למתוח ביקורת על מדיניות הממשלה ביום הזכרון. ולפנינו שתי סיבות נוספות ומכריעות: שחיקת כוח ההרתעה של ישראל – לא פטריוטי בעליל, והתחלת שרשרת אירועים שסופם בביקורת על הממשלה, ועוד ביום הזכרון, היא אולי המעשה האנטי-פטריוטי ביותר שיש.

דגל ישראל על האוטו – פטריוטי לעילא ולעילא / מאת יניב מ.

עמיתי המלומד טועה ומטעה. ראשית כל, יש לבדוק מי מממן אותו, ואולי הוא בכלל חבר בקרן לישראל חדשה האנטי-ציונית. לא יעלה על הדעת שהוא יקבל במה, במימון האיחוד האירופי, על גבי אחד הבלוגים המוצלחים ביותר בארץ.

שנית, סמל הדגל המתנופף הוא אחד מאבני היסוד של הציונות, וראוי שיתנופף בגאון ברכב בכל השנה, לא רק בימים שלקראת יום העצמאות. בהיסטוריה הציונית זכורים לטובה המנופפים, מדגל הדיו במלחמת העצמאות ועד לבנימין נתניהו במלחמת ההסברה, שנופף את תכניות הבנייה של אושוויץ מעל בימת האו"ם ונלחם כמעט לבדו כנגד כל האנטישמיים באו"ם, שזה כולם. אל תשאירו את ראש ממשלתנו לבד במערכה, תניפו גם אתם את הדגל באוטו וכך נפגין כולנו פטריוטיות כנגד האנטישמיים מבחוץ וכמובן נגד עוכרי ישראל מבפנים.

שלישית וללא ספק הסיבה המכריעה ביותר, דגל המתנוסס באוטו מגביר את התנגדות הרוח לנסיעה ובכך מעלה את צריכת הדלק. מאחר שמכל שקל שמשלם הנוסע בתחנת הדלק, 51 אגורות הולכות למדינה, הרי שדגל המתנוסס בגאון מגדיל את הכנסות המדינה ממיסים. אין מעשה פטריוטי יותר מהגדלת הכנסות המדינה, ולכן אני מפציר בכם: אל תסתפקו בדגל אחד, הניפו ארבעה דגלים, אחד על כל חלון, ואם אפשר, שימו גם זוג אופניים על הגג.

ואם לא השתכנעתם עד כה, תזכרו שצריכת דלק מוגברת גם מעלה את חמתם של הארגונים הירוקים השמאלנים יפי-הנפש.