אולמרט לראשות ועד הבית

לראשונה בתולדות המדינה, הורשע ראש ממשלה לשעבר בעבירה פלילית. ולא סתם עבירה פלילית, אלא עבירה של הפרת אמונים. נראה שמרוב ההמולה סביב הזיכויים בשני הסעיפים האחרים וה"מעשה המגונה" של הפרקליטות בדמוקרטיה (לא פחות) שלא היה ולא נברא (כתב על כך רז בפוסט מצוין), שכחנו של מי האמונים שהפר אולמרט. אז כדאי להזכיר: אולמרט הפר את האמונים שלנו, הציבור ששלח אותו לשרת אותנו בממשלה, כהונה שבמהלכה שירת כשר בשני משרדים וגם כיהן כמ"מ ראש הממשלה, כלומר מס' 2. במסגרת כהונותיו כשר התמ"ת וכשר התקשורת, העניק אולמרט הטבות לגופים כלכליים שייצג חברו הקרוב, אורי מסר. בית המשפט מנה ארבע חברות שונות שייצג מסר אשר קיבלו העדפה או הטבה מאת השר. עוד קבע בית המשפט שאורי מסר ואולמרט קיימו ביניהם קשרים כלכליים, שכללו הטבות ו/או הנחות שנתן עו"ד מסר למרשו אולמרט, כחברו הקרוב (מתוך תקציר פסק דין (pdf), ראו עמ' 14-17). בפשטות ובישירות: אולמרט קיבל הנחה כספית מחברו עו"ד מסר על שירותי ייעוץ וייצוג משפטי שקיבל ממנו, ובמקביל (אפשר לומר 'בתמורה', אבל בית המשפט נמנע מכך, והעדיף לקרוא לזה 'ניגוד עניינים'), החזיר לו אולמרט טובה בהענקת העדפות ו/או הנחות כלכליות – כלומר, מהכסף שלנו – לחברות ששכרו את שירותיו של עו"ד מסר. האם חברות אלו היו שוכרות את שירותיו אלמלא הקשרים שלו ונכונותו לעשות בהם שימוש – מותר לתמוה.

כשר התמ"ת בלבד (נניח למשרד התקשורת לשם הנוחות), חלש אולמרט על תקציב שנתי של כ-1.5 מיליארד ש"ח*. המערכת אמנם בנויה בצורה שמגבילה את השר מבחינה מבנית ביכולתו למעול בכספים, אך ברור שלשר, כמתווה המדיניות ומקבל ההחלטות הבכיר ביותר, יש השפעה רבה על השימוש שנעשה בתקציב המשרד. הדמוקרטיה מכירה בעוצמת הכוח הזה שמקבל נבחר הציבור מבוחריו, ומסיבה זו מתקיים טקס סמלי עם השבעת הממשלה, בו כל שר נשבע אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. מסיבה זו בדיוק גם קיימת הביקורת (מבקר המדינה) והבקרה (בין השאר של מערכת המשפט) על הכוח של נבחר הציבור (וכדאי בהזדמנות זו להיזכר כיצד בדיוק נהג אולמרט במבקריו ובחוקריו כש'העזו' לבקר ולחקור אותו כנדרש). ובכוחו זה עשה אולמרט שימוש לרעה ב-4 מקרים שונים, כקביעת בית המשפט. זהו אינו דבר של מה בכך, ואינני מבין כיצד התקשורת מקלה ראש בכך. נראה שהתקשורת התרגלה למנות גדושות מאוד של אדרנלין ודם. לאחר שהורשע נשיא לשעבר בעבירות אונס, מה זה בסה"כ הפרת אמונים "קטנה" – ליגה ג', קטן עלינו, פייר, ציפינו ליותר.

אולם לכל מי שמקל/ה ראש בדבר, כדאי שישאל/תשאל את עצמו/ה שאלה אחת פשוטה (וסליחה על השימוש בקלישאה השחוקה): האם תסכים/י שאולמרט ינהל את כספי ועד הבית שלך? מידי חודש אני משלם 180 ש"ח מיסי ועד בית. מתוך הנחה שכל 24 דיירי הבית שלי משלמים סכום זהה, הרי שהתקציב השנתי של ועד הבית עומד על 51,840 = 24X12X180 ש"ח. זהו בערך אחד חלקי 30,000 מתקציבו השנתי של משרד התמ"ת. כדי להמחיש, משרד התמ"ת מוציא בממוצע את התקציב השנתי של ועד הבית שלי 82 פעמים בכל יום. אילו אולמרט חלילה יעבור לגור בבניין שלי (The horror! The horror! רק שלא יהיו לי סיוטים עכשו. אבל אין מה לדאוג, ב'לובי' של הבניין ה'מפואר' שלי במרכז כפ"ס לא מגישים את כל היינות שאולמרט אוהב) ובנוסף גם היה מתמודד על ראשות ועד הבית, האם הייתי בוחר בו? האם היה אפשר לסמוך עליו שיקבל את ההחלטות הכלכליות הנכונות לבניין, ולא כאלו שמקדמות את ענייניו ועסקי חבריו? ואילו כבר נבחר לתפקיד ועד הבית, והשכנים היו מגלים את מה שגילינו, האם היינו דיירי הבניין מסכימים שאולמרט יישאר עוד יום אחד בתפקידו? האם אתם הייתם מסכימים לכך?

————
* הנתון הוא הערכה גסה וזהירה על בסיס תקציב המשרד בשנת 2009, שעמד על 1.8 מיליארד ש"ח.

מודעות פרסומת

26 מחשבות על “אולמרט לראשות ועד הבית

  1. אם השכן מקומה חמש יפסיק לבוא דווקא באמצע 'חוק וסדר' לגבות את דמי הוועד אז האפשרות השנייה.

  2. אם כבר מישהו מציע לקחת על עצמו את ה"תיק" של ועד הבית, אני מוכן.
    אתה יודע איזה ניג'וס זה למצוא מישהו שיסכים!?!?!

  3. ניהול ועד הבית אתה אומר?
    יניב, אינני מכליל אותך בעניין אך יש לי הרגשה (יותר מהרגשה*) שלא מעט משותפיך לשמאל הקיצוני יהיו מוכנים לסגור עין אחת או אפילו את שתי העיניים את האוזניים ואת האף (ואז להכנס למיכל בידוד שמבודד גם את חוש המישוש) – לו יתברר שצריך לאתרג* (http://www.nrg.co.il/online/11/ART/926/672.html) את המושחת הזה על מנת שיוכל לגרש יהודים מיו"ש ח"ו או למסור את הר הבית לערבים.

    • קודם כל תודה שאתה לא מכליל אותי בעניין. שנית, אני חושב שהמקרה של אהוד אולמרט דווקא מעיד על חשבון נפש שהתקשורת עשתה מאז מקרה אריק שרון וההתנתקות. כולם ידעו שברגע שאולמרט נופל, ביבי עולה, אבל עדיין ראית שהתקשורת לא איתרגה אותו, ולהזכירך, הוא ניהל מו"מ עם אבו-מאזן בסיום הכהונה.
      אולם אם אתה 'מכניס' לשמאל הקיצוני (ומוציא אותי מהמשוואה), אולי זו הזדמנות בשבילי 'להכניס' לימין הקיצוני (ולהוציא אותך מהמשוואה, אם כי עמדתך לא ידועה לי):
      א. למה כל מי שטוען שאדם מושחת אסור שיעמוד בראש הממשלה, ובוודאי אסור שינהל מו"מ או שיסיג את צה"ל משטחים, לא מעלה על דעתו שאדם כזה אסור לו גם להוביל מבצע צבאי כמו עופרת יצוקה? האם זה לא איתרוג? האם אז אין לרה"מ אינטרס לייצר כותרות אחרות ולהסיח את הדעת?
      ב. ספציפית בנושא של אריק שרון, אני זוכר את מערכת הבחירות שלו נגד מצנע. היו כבר אז חשדות לשחיתות שלו, אבל עמדת הימין המתון והקיצוני היתה שכל עוד לא הוכחה אשמתו בבית משפט, שרון טהור. במו אוזניי שמעתי את אורי אורבך מגונן על שרון ב'מילה האחרונה'. אולם מרגע שהוכרזה תכנית ההתנתקות, עמדת הימין והמתנחלים אודות השחיתות וטוהר המידות פתאום השתנתה. כנראה שהם ראו את האור פתאום. אני משוכנע שאם כיום ביבי פתאום ייחקר, הם יתייצבו בראשי חוצות ויתבעו את התפטרותו. טוהר הדמוקרטיה תמיד עמד בראש מעייני המתנחלים.

      נ.ב.
      למען הסר ספק, חשוב לי להדגיש שאני כבר לא מאזין ל'מילה האחרונה'.

  4. א. אסביר לך – לו האדם מושחת בדבר מסויים (באופן פרטי) וזה משפיע על תפקודו למען הכלל – אסור לו לכהן בתפקיד עוד שניה נוספת, אחרת – זה לא מעניין כ"כ (למרות שעדיף שיהיה צדיק הדור בכל הפרמטרים).
    למשל לו יצוייר שראש הממשלה הוא עבריין חניה סדרתי, זה חסר רלוונטיות לגבי תפקודו כראש ממשלה.
    אולם אם הוא מבקש ביטול של דוחות החניה תמורת שוחד פוליטי (בדמות גירוש יהודים נניח) זו אופרה אחרת לגמרי.
    ומקרה שרון יוכיח את כוונתי.

    ב. (אתה צודק) וברוך שכיוונת לדעת גדולים :על זה כבר אמר הרב כהנא זצוק"ל 'עוילם גוילם' (http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t121811)

    ג. לא ברור לי למה היה חשוב לך להדגיש (ואתה תמיד יכול לעבור לגלי ישראל)
    בכל מקרה אני חושב שחשיבותו של דיאלוג פתוח ורציף בין כל בעלי הדעות השונות בעם היא עצומה.

    • 1. למה "גירוש יהודים" זה שוחד פוליטי והפצצה מסיבית של ערבים זה לא? בשני המקרים מדובר בשיקולי בטחון – אחד זה הסגת צבא והשני זה לקדם אותו. אם התשובה שלך תהיה בסגנון 'כי הפרקליטות שמאלנית', אז נראה לי שאוותר על הדיון. הרי המקרה של אולמרט מוכיח דווקא ההיפך.
      2. שמחתי לקרוא אותך כותב "אתה צודק". זה כמעט חסר תקדים. יחד עם זאת, קצת מדאיג אותי שאתה שם אותי באותו סל יחד עם כהנא. כידוע, הוא לא היה דמוקרט גדול, ובעצם הזדהותך עם מאמרו אתה למעשה מודה שגם אותך לא מעניין כ"כ טוהר המידות של המנהיגים, אלא ארץ ישראל. אם זו גישתך, למה אתה מתפלא שיש אנשים (לא אני) שלא מתעניינים בטוהר המידות אלא ב"שלום" ו/או ב"סיום הכיבוש"?
      3. בדיחה. אני לא משוכנע שהתכנית נותנת במה לכל בעלי הדעות השונות, כפי שאתה כותב, אולם אני מקווה שלקוראיי ברור שגם לי חשוב הדיאלוג.

    • 1. זה שוחד פוליטי לתקשורת ולבג"צ (אם תרצה בג"צ דאז שכן מאז המצב התחיל קצת להתאזן), חשבתי שהלינק לדבריו של אברמוביץ היה מספיק ברור. התקשורת לא כ"כ השתנתה מאז ימי האתרוג הלא עליזים (אתה בטח זוכר את ה"מ ה פ ך!!!" שצהל בטלוויזיה חיים יבין? אבל לא חסרות דוגמאות אחרות צריך פשוט לפתוח תכנית אקטואליה של רזי ברקאי אילנה דיין או שאר הברנג'ה), בנוגע לאולמרט – ממליכת המלכים א.ק.א התקשורת, פשוט חשבה שגברת 28>27 מהווה אלטרנטיבה טובה יותר במיוחד לאחר שהוא ביחד עם רמטכ"ל מכנופיית חוות השקמים כשלו במלחמה האחרונה. ולאחר מפלתה של הגברת למר "בית לא עוזבים" יש כבר מועמדת אחרת שקידמה את אג'נדת ארבע סמרטוטות (ומאושיות הברנג'ה בעצמה) או לחילופין את מר טלוויזיה ג'וניור. אבל אם אולמרט יסתמן כמי שיכול לנצח את שנוא התקשורת בכל הזמנים נתניהו אתה תראה איך התקשורת משנה את עורה (וזה כבר התחיל בכך שלמרות שהורשע בתקשורת הוא כבר זכאי).

      הנטיה של התקשורת הישראלית נובעת בעצם משלושה כוחות עיקריים: לאחד קוראים "היורו" (בתרגום לא מכובס "הקרן למען "ישראל חדשה"" לא כמו השקרנים המתרגמים "הקרן החדשה" לישראל) לשני קוראים הדולר ולשלישי קוראים "השקל" – בעלי ההון הישראליים (למעט תשובה (שהוא "הפלא ופלא" שנוא התקשורת)) יודעים דבר אחד בהקשר לסכסוך הערבי ישראלי "מלחמה רעה לעסקים" ומכאן גם עמדותיהם.
      2. הרב כהנא לא היה מעוניין בטוהר מידות? מנין לך זאת? אפשר גם וגם – גם ארץ ישראל השלמה (כן זו עמדתי), וגם טוהר מידות. אתה מוזמן לבדוק גם את עמדותיו של מר משה פייגלין (ללא דעה קדומה) – אתה תגלה כמה דברים: גם טוהר מידות, גם אי כפיה דתית וגם ליברליזם (ולא מתוך חולשה אלא אדרבא מתוך אמונה גדולה).
      דרך אגב כתבה מעניינת (ולמי שמכיר את קצת יותר את השטח ולא מתוך התקשורת – גם לא כ"כ מפתיעה) על פיתרון אפשרי לסכסוך לא ע"י הצנחה מלמעלה של המחבלים מטוניס אלא יותר של פיתרון המתחיל מלמטה:
      http://www.inn.co.il/News/News.aspx/241111

      3. אולי לא הובנתי נכון – הערתי על הרדיו כבדרך אגב, ובאופן כללי ציינתי את חשיבות הדיאלוג (הכללי) בין חלקי העם.

    • תשמע כפיר, צר לי לומר לך, אבל אתה מעוות את ההיסטוריה, מדגיש חלקים מסוימים, משכיח אחרים ובונה לך תאוריה שלמה שבה יש "טובים" (קרי, המתנחלים והפוליטיקאים המייצגים אותם) ו"רעים" (ה"חונטה" ה"שמאלנית" ה"כל-יכולה"). בלינק שהבאת, אמנון אברמוביץ' הביע בכנס תקשורתי את העמדה שצריך לאתרג את שרון. אבל אפילו בפאנל של הכנס הוא היה בעמדת מיעוט. גם לא מובן לי ההסבר שלך על איך "הם" "הפילו" את אולמרט אם יש להם רק אג'נדה שמאלנית. כנראה שכחת שלבני פיגרה בסקרים, שהראו בבירור שגוש הימין מנצח (וגם לא היה שום סקר שהראה שקדימה תיקח יותר מנדטים). למה להסתכן? לא עדיף שאולמרט יסיים את הקדנציה, הוא כביכול ניהל מו"מ לשלום? הלאה: התקשורת שמאלנית כי מלחמה זה רע לבעלי ההון. ולכן בקדנציה של אולמרט, לא נשמע כמעט קול אחד בתקשורת הפריים טיים שהתנגד למלחמת לבנון השניה, וגם לא לעופרת יצוקה. אבל הכי חשוב: טוהר מידות ורוממות הדמוקרטיה חשובים למתנחלים רק כשרוצים לפנות התנחלויות, אבל לא כשעושים שום פעולה בטחונית אחרת, כמו עופרת יצוקה, שנעשתה אחרי שאולמרט כבר התפטר בגלל חשדות לשחיתות, וכמובן לא כשבונים התנחלויות (ע"ע שרון).

      2. להגיד גם טוהר מידות וגם א"י זה לא חוכמה. השאלה היא מה תעשה כשתצטרך לבחור. פוליטיקה זה עולם של פשרות. במקרה של אולמרט, ברור שהתקשורת בחרה בטוהר מידות על חשבון אג'נדה מדינית. כולם הבינו שביבי יהיה ראש ממשלה אחרי הבחירות, אפילו אם לבני היתה מקימה ממשלה. במקרה של שרון לפני תוכנית ההתנתקות, זה ברור מה הימין בחר (ראה תגובתי הקודמת על אורי אורבך, שעמדתו לא היתה עמדת מיעוט). מי שמעגל פינות כשזה נוח לו פוליטית, שלא יתפלא שאף אחד לא מאמין לו כשהוא מפסיק לעגל את הפינות כי זה כבר לא נוח פוליטית. אם תשאל אותי, חוסר היושר הזה של המתנחלים הוא הסיבה לכך שהמרכז והשמאל לא שמעו לטיעונים המשפטיים שלהם. לכן גם הצעתי לך במספר פעמים לאמץ עמדה אובייקטיבית שתהיה תקפה לכל סיטואציה, לא רק כשזה נוח.

    • 1. אברמוביץ היה בעמדת מיעוט משום שהוא היה הטיפש היחיד להגיד בקול רם (איך אתה אומר- "מהמקפצה") את מה שכמעט כל אנשי התקשורת המובילים חשבו ל ע ש ו ת (אבל לא להגיד בקול רם) איך ניסחת זאת – "בבריכה".
      את שחיתות אולמרט אאל"ט טועה חשף העיתונאי יואב יצחק, משזה יצא החוצה לא הייתה ברירה לשאר העיתונאים (למרות שנחום ברנע ניסה לטרפד את החקירה וכן מוזס באולמרטון ליינט))
      מלחמת לבנון השניה הייתה מוצדקת – הביצוע המהוסס היה לא משהו (הייתי שם (לא הרבה אבל הייתי וראיתי כמה תופעות ממה שתיארו אחרים כמו מצב האח"י הדפוק).
      מלחמה זה רע לעסקים וגם מצב מתוח זה רע לעסקים אבל אם כבר הזכרנו את כשלי המלחמה ההיא – זה מתחיל בראש – מיסטר דן חסכן.
      "טוהר מידות ורוממות הדמוקרטיה חשובים למתנחלים רק כשרוצים לפנות התנחלויות,"
      ממש אבל ממש לא נכון ועושה רושם שאתה מכיר מתנחלים במקרה הטוב מהתקשורת ובמקרה הרע מבני דודינו. אני ממליץ לך להתארח פעם לאיזה סיור בשומרון ללא דעות קדומות (אתה תגלה אנשים ערכיים ברמה האישית והלאומית)

      2. "להגיד גם טוהר מידות וגם א"י זה לא חוכמה. השאלה היא מה תעשה כשתצטרך לבחור"
      מכיוון שארץ ישראל זה ערך – אתה שואל באופן כללי מה קורה בעצם כאשר ערכים מתנגשים?
      ובכן מכריעים בהתאם לסיטואציה – להגיד שהכרעה מסויימת נכונה בכל מצב זו טעות.

      "חוסר היושר הזה של המתנחלים הוא הסיבה לכך שהמרכז והשמאל לא שמעו לטיעונים המשפטיים שלהם" – אתה צודק "חוסר היושר" הוא שגרם לחונטה בעליון להעלים עין כאשר שוטרים במשטרת ישראל תלשו נחיריים של מפגינים ששכבו באופן פאסיבי על כביש, לכלוא נערות בנות 14 ופחות למשך חודש ויותר, לפוצץ במכות ולהטריד מינית.

    • כפיר,
      אתה מיישב את הסתירות בתגובתך הקודמת לפי ההיגיון הסלקטיבי שלך ותחושת הנרדפות של המתנחלים (תחושה מוצדקת מהבחינה התקשורתית, אבל הם לא היחידים), אבל אני לא רוצה להיכנס להורדת ידיים מילולית. בגדול, התשובה שלי אליך לגבי התקשורת היא התשובה שנתת לי על המתנחלים: מכריעים בין ערכים לפי הסיטואציה. זה ההסבר לשוני ההתנהגות בין האיתרוג של שרון לבין אי-האיתרוג של אולמרט (וגם שכנראה גם עשו חשבון נפש). אולם אני לא ממש מקבל את התשובה שלך לגבי המתנחלים – לא זכור לי מקרה אחד בו הם בחרו בטוהר מידות על פני א"י השלמה, וגם לא פעם אחת בו בחרו ערך כלשהו אחר על פני א"י השלמה.

      נ.ב.
      1. אמרתי לך כבר את דעתי על הביזיון של עמונה, אבל אם תבדוק טוב, התקשורת כמעט ולא יוצאת נגד אלימות של כוחות הבטחון. התקשורת, במיוחד ערוץ 2 וידיעות אחרונות, מייצרת קונצנזוס חמים, דביק ומזויף שמייצג את מעמד הביניים ה'לבן' (שבניגוד להרגשת המתנחלים, איננו השמאל), זה שתומך בכוחות הבטחון כשהם מפעילים כוח נגד פלשתינים בשטחים, פלשתינים אזרחי ישראל, שמאלנים ('אנרכיסטים'), מתנחלים וחרדים.
      2. מסכים איתך שידיעות אחרונות תומך באולמרט בצורה ביזיונית

    • מכריעים בין ערכים מתנגשים לפי הסיטואציה – זה עיקרון אותו כל אחד מיישם זה לא משהו שמיוחד למתנחלים.
      מה שכן מיוחד לאנשים בעלי אמונה בתורת ישראל הוא שיש הנחיות כלליות להכרעת התנגשות בין ערכים – למשל :
      שבת זה ערך , כיבוד אב ואם זה ערך וגם קדושת החיים זה ערך.
      מה קורה כאשר אביך מבקש ממך לחלל שבת?
      ואם אביך חולה האם מותר לך לחלל שבת עליו?

      זה גם נכון לגבי יישוב ארץ ישראל עם אקספשן מסויים – יישוב ארץ ישראל שקול כנגד כל התורה כולה ואף יש לו עדיפות על פיקוח נפש.

      הערה חשובה לגבי הנ"ל:
      אלו עקרונות כלליים וצריך לדון כל התנגשות (כלשהי) בהתאם לסיטואציה -זהו עקרון הלכתי לדון לפי הסיטואציה (מה שיכול להוביל להכרעה נגד העקרונות הכלליים הנ"ל במקרים ספציפים מסויימים)).

      למשל – האם מותר לאדם לאכול חזיר?
      באופן כללי היהדות אוסרת.
      לאדם שעסוק במצוות כיבוש הארץ (בשעת מלחמה) מותר.

      האם מותר להרוג?
      באופן פרטי זה אסור (רצח)
      אם זו הגנה עצמית מותר (אך לא חובה)
      ולהרוג רוצח מזיד ע"י בית דין זו מצוה!
      בניסוח אחר – "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לַכֹּל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (שלמה המלך)

    • כפיר,
      בעצם מה שאתה אומר כאן שיישוב א"י זה המצווה הכי חשובה ("שקול כנגד כל התורה") ולמעט מקרים ספציפיים וחריגים, שלהם לא הבאת דוגמאות (אולי כי אין דוגמאות רלוונטיות מהפוליטיקה), זה תמיד יגבר. זה בדיוק מה שאני טוען בכל הדיון איתך. כשאריק שרון היה בעד ההתנחלויות, זה לא הפריע למתנחלים שהוא מושחת, מכופף את הדמוקרטיה, וכו'. כשאהוד ברק פרש לא מזמן ממפלגת העבודה תוך עיוות רצון הבוחר והצטרף לממשלה של נתניהו, הפגיעה בדמוקרטיה לא מפריעה למתנחלים. מתי זה כן מפריע? כשאריק שרון מחליט פתאום לפנות התנחלויות, נזכרים במועצת יש"ע שהוא מושחת. כשרבין חותם על הסכם אוסלו, המתנחלים מתריעים על עיוות רצון הבוחר עם גולדפרב (וגם לא הפריע להם שקהלני פרש מהעבודה). אז שוב אני שואל, למה אתה מופתע שלא מאמינים לחסידי א"י שהשחיתות באמת היא זו שמפריעה להם, ושהדמוקרטיה בראש מעייניהם? ולמה אתה כ"כ מתפלא שיש כאלה שיעלימו עין מהשחיתות, אבל בשביל מטרה אידיאולוגית אחרת?

    • מי אמר לך שזה לא מפריע?
      במאמר של הרב כהנא שקישרתי אליו הוא מצביע בדיוק על זה.
      אז מה אתה אומר בעצם? כהנא צדק! (לפחות בקשר לשרון)

      אישית אני חושב שאולי לא אתה אבל רבים בשמאל, עקב היותם בעמדת מיעוט – נתלים על עץ היושרה הציבורית כערך הקודם לכל לא באמת משום שזה ערך אצלם, אלא יותר מתוך תקוה שזה יצור סיטואציה בו דעתם תישמע יותר.

      "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה" אומרים חז"ל. ובכל זאת הנביא מוכיח אותו על "כבשת הרש" (הביטוי משם אגב). אלא מה דוד לא נתן לשגיאותיו הפרטיות להתערבב עם ניהול המלוכה ולא השפיע (ולכן הוא נחשב למלך האידאלי).
      להבדיל מליוני הבדלות מדוד
      כל עוד שחיתותו של איש שלטון אינה משפיעה על תפקידו הציבורי, ניחא. מרגע שזה גורם לו לזנוח את ערכיו הוא צריך לעוף כמה שיותר מהר.
      כך היה עם שרון וההתנתקות. זה ההבדל.

      תאר לך שדב חנין חוזר בתשובה ומצטרף לאיחוד הלאומי עקב כך שנקלע למצב משפטי גרוע בפרשת שחיתות מתוך תקוה שזה יציל אותו (מה שאכן עובד)?

      באופן כללי התשובה לשאלתך – מדוע לא מקפידים יותר עם הנבחרים בנושא היושרה האישית (גם כאשר הם ממחנך) היא שתמיד היו נושאים חשובים יותר (הנושא הקיומיים בטחוניים) ושוב יש לנו הכרעה בין ערכים.
      מה שקרה בהתנתקות הוא התנגשות בין ערכים ובין שחיתות (והשחיתות נצחה).

    • כפיר,
      הרב כהנא אמר מה שאמר, אבל אף אחד מממשיכיו או ממנהיגים אחרים של המתנחלים לא פצה פה לגבי השחיתות של שרון לפני שזה יזם את תכנית ההתנתקות. תתפלפל כמה שאתה רוצה עם זה – 'דוד המלך', 'חז"ל אמרו' (לא שאני לא מכבד את הדברים אבל הם לא רלוונטים), אבל תשים לב שהמתנחלים לבדם משמשים גם קטגור וגם שופט. הם אלה שמכריעים לבד מתי נחצה הסף, ובאופן 'מקרי' זה תמיד קורה כשזה פוגע בהם, ולא בשום פעם אחרת (אני עדיין מחכה לדוגמא אחת שתפריך את הטיעון הזה). זה מה שעולה מהתגובות שלך, ואין לי שום אמון ב'נימוקים' האלה (שלא אתה המצאת אותם), כי הם נועדו מלכתחילה למען מצוות יישוב א"י (שכאשר זה נוח, קוראים לה "שיקולי בטחון"), לא לשום דבר אחר.
      צר לי.

    • אני פחות או יותר חושב שמיצינו את הדיון כאן (נכנסים קצת ללופ).
      בכל מקרה רציתי להביא שני דברים שנתקלתי בהם היום לשם העשרה:
      1. עימות בין הרב כהנא לאהוד אולמרט (אל תתיחס לכותרת אלא לתוכן (אינני חושב שהכותרת נכונה) אני חושב שהתוכן מלבן קצת נושאים מדיון זה ומדיונים קודמים בינינו.

      2. טיפ – אתר הכנסת שודרג ואפשר לחפש בו די בקלות נאומים ופרוטוקולים מההיסטוריה כולל VOD. זה יכול להיות בסיס די טוב לפוסטים הבאים שלך…
      main.knesset.gov.il

    • תודה על הטיפ (וסליחה שלקח לי כמה ימים לענות).
      הוידאו מעניין, והלוואי שהיו מקיימים כיום דיונים פוליטיים בכזה נימוס וסבלנות. שים לב שאהוד אולמרט ייצג את העמדה הרשמית של הליכוד (לא שלו) בשנות ה-80. כיום העמדה של כהנא הרבה יותר דומיננטית בליכוד (במיוחד בקרב הח"כים הצעירים), ובקצב הנוכחי בסופו של דבר תאומץ בתחפושת כזו או אחרת.

      לגבי הדיון שלנו, אני מקווה שלפחות יצאת קצת נשכר ממנו. מסכים איתך שאפשר לדון לנצח על חוסר ההוגנות של התקשורת ועל השחיתות הציבורית. אולם לי חשוב להדגיש בפניך (ללא שום יומרות לשכנע אותך בדעתי) שהתמונה יותר מורכבת מכפי שאתה רואה או מציג אותה, ואין פה עוול מיוחד שנעשה לציבור המתנחלים, שלא נעשה לציבורים אחרים שרחוקים מאותו קונצנזוס מדומיין שהתקשורת כביכול מייצגת (ראה את גישת התקשורת לחרדים, לח"כים הערביים, לקדימה, ואפילו למחאה החברתית). בנוסף, ראוי יהיה שהתפיסות שמציגים המתנחלים לגבי שחיתות ונקיון כפיים דמוקרטי (כשזה משרת אותם) יחולו עליהם ועל הימין הפוליטי (נאה דורש נאה מקיים), דבר שלחלוטין לא קורה (אפרופו הנסיונות העלובים של נתניהו לפלג את קדימה באמצעות הרבה מיצובישים).

      אשר אליי, אני בהחלט יוצא נשכר מהדיון. ייתכן ותראה שרידים ממנו בפוסטים עתידיים, וכמובן שלשמוע את העמדות שאתה חשוף להן מעשיר את הידע שלי.

  5. אני זוכר את יוסי שריד משווה את עצמו לאולמרט, הרבה לפני הפרשיות הנוכחיות. שניהם נכנסו יחד לכנסת, ושניהם היו במצב כלכלי דומה. איכשהו, תוך 10 שנים שריד נשאר במעמד הביניים ולעומתו אולמרט הפך למיליונר. אז יכול להיות שטכנית הוא לא עבר על החוק כי בימים ההם חברי כנסת יכלו להמשיך בעבודתם הפרטית למרות ניגוד האינטרסים. אבל לפחות לי היה די ברור כבר בשנות ה-80 שהאיש מושחת. כמובן שזה לא הפריע לאף אחד בימין כל עוד הוא היה "נסיך" ליכוד. למרות שאני בטוח שלכולם היה ברור ההבדל בינו לבין בני בגין למשל.

    • כן, בשביל אולמרט פוליטיקה לא היתה שליחות, אלא מקצוע. זכורה ההתבטאות שלו על "מקום העבודה" שלו כשהיה ראש ממשל. זכור גם תשדיר התעמולה של הליכוד – 30 שנה פוליטיקה, ואף אחד לא יודע מה הוא עשה. הוא עשה הרבה, אבל כנראה בעיקר לעצמו. עוד מזכרוני אני שולה ראיון איתו, בו הוא ציין שהוא שינה את דעותיו המדיניות ארבע שנים קודם, אבל לא היה יכול לומר זאת, כי חברי מרכז הליכוד לא היו מכניסים אותו לרשימה. אתה קולט? 4 שנים הוא שיקר בקשר לדעותיו, הצביע בעד התנחלויות בזמן שחשב שהן אסון, רק בשביל לשמור על הכסא. בעיניי זה אפילו יותר חמור מטלנסקי, ראשונטורס ומרכז ההשקעות, אבל כיום זה כנראה הסטנדרט של הפוליטיקה הלא-סקטוריאלית.

    • יניב ולכך שהוא אומר ששינה את דעותיו אתה מאמין?
      במתמטיקה קוראים ל"דעותיו" קבוצה ריקה.

    • נקודה טובה, לא חשבתי על זה.
      אף צריך לקחת בחשבון שהוא בכל זאת הצטרף לליכוד, בתקופה שלא נראה שמפא"י אי פעם תיפול. יכול להיות שזה נבע מהמשפחה ולא מאידיאולוגיה, אבל הוא בא ממשפחה ימנית בכל זאת.

  6. פינגבק: על שלטון ואדלסון | חיים שרירותיים

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s