כמה הערות על נצחונו של אובמה

ברק אובמה נבחר אמש לכהונה שניה בהכרעה מובהקת וחד-משמעית – לא רק במניין האלקטורים (שם לא היה אפילו צמוד), אלא גם במניין הקולות הכולל (נכון לרגע זה הפרש של 2%, שהם שני מיליון וחצי קולות), ואפילו במניין המדינות (ללא קשר לחשיבותן) הוא זכה ברוב של 26-24 (לא כולל את פלורידה, בה התוצאות עדיין לא סופיות, אבל גם שם אובמה ביתרון). כמה הערות שלי בנושא.

להפסיד בכבוד
בסיומו של הערב ועוד טרם נספרו כל הקולות, אך המגמה היתה ברורה, עלה מיט רומני לבמה ונשא נאום הפסד ג'נטלמני, כריזמתי, אדיב ונשיאותי. נאומו כל כך הפתיע אותי לטובה שפתאום התחלתי לחבב אותו ואף מחלתי לו לרגע על שקריו המניפולטיביים שניסה למכור לציבור האמריקני (והישראלי). במסורת האמריקנית, אין סיכוי גבוה שרומני יקבל סיכוי נוסף ממפלגתו להתמודד שוב בעוד ארבע שנים (אם כי יש תקדימים), ולכן נאומו זה לא היה אלא מעשה אצילי. לא נותר לנו הישראלים אלא להתקנא, תוך כדי העלאת זכרונות מהפסדיו הבכייניים הרבים של שמעון פרס ("אני הקמתי את ד"ש?", "היו זיופים בבאר-טוביה") וזה האחרון של ציפי לבני ("אבל 28 זה יותר מ-27"). אילו רק ידענו אנו השמאלנים להפסיד כך בכבוד, במקום לבקש להחליף את העם ולהתבכיין, אולי היינו מפסידים פחות.

הביביטאון של שלדון
בכל פעם שאני נחשף לכותרות של "ישראל היום" (ולצערי זה קורה די הרבה) אני נתקף בתגובה לא רצונית שהיא תמהיל של בוז, גיחוך וכעס. "ישראל היום" הוא לא העיתון היחיד במדינה עם קו מערכת  אידיאולוגי (אם כי במקרה הזה לא הייתי קורא לזה אידיאולוגיה, כי יש פה גם שילוב של אינטרסיים זרים ומפלגתיים בבירור, שכן העיתון כולו הוא סוג של נדבה מאת איל הון שמתערב בפוליטיקה, גם בארה"ב וגם פה), אבל העריכה המגמתית של הכותרות מקוממת אותי באופן שבו מדווחים על העובדות תוך הצגת רק צדדים מסוימים בהן – אלו המשרתים בצורה השקופה ביותר את האינטרסים המפלגתיים של נתניהו. הכותרת של היום (ד'), במהדורה שניה מ-3:30 לפנות בוקר עת החלו להיוודע תוצאות הבחירות, מספקת עדות נדירה בבהירותה:

שימו לב לשני דברים. ראשית, לפי העיתון רק במחנה אובמה שרר מתח; אצל רומני היו רגועים. לא רק שהתוצאות הסופיות מעידות כמה הדיווח הזה מגוחך ומגמתי, אלא שמדובר בעיקום המציאות ממש. רומני היה כל כך "בטוח" בנצחונו שביום הבחירות עשה שתי עצרות נוספות לתוכניתו המקורית. אובמה לעומתו לא חש בכך צורך.

שנית, הכותרת הזאת – "כמעט שוויון ברוב המדינות המתנדנדות" – מדגימה היטב את שיטת ההטעיה של העיתון: דיווח של תמונת מצב עובדתית רגעית (קרי, הקרב הצמוד במדינות המתנדנדות) והוצאתה מן ההקשר הכולל כדי ליצור מצג שווא שתואם את קו המערכת, אבל לא את המציאות. אכן, נכון לזמן ההוצאה לאור, השתרר "כמעט שוויון ברוב המדינות המתנדנדות", אך ה'כמעט' מסתיר את ההובלה הזעירה של אובמה. אבל יתרה מזו, בשביל להיבחר, רומני היה צריך לנצח כמעט בכל המתנדנדות, כלומר ב'רובן', כלומר למעשה בכל המדינות המתנדנדות בהן משתרר 'כמעט שוויון'. זאת בניגוד לאובמה, שיכל להסתפק בכמה מהן בלבד. משום מה זה לא מוזכר, אולי כי זה היה מצייר את סיכויו של רומני כקלושים, או לפחות בפרופורציה הנכונה, באופן שנאמן יותר לאמת, כלומר לקוראים. מיותר לציין שהשימוש בשיטה ה"עיתונאית" הזאת היא מעשה של קבע בעיתון, ולא רק כדי לסקר את הבחירות בארה"ב.

ההימור הכושל של ביבי
את הנושא הזה כבר דשו כל היום (וגם כתבתי על כך כבר לפני חודשיים), אז אין טעם להרחיב יותר מדיי. רק אציין שכשלון ההימור של נתניהו על רומני מעיד על אחת משתי האפשרויות:

  1. אולי נתניהו לא באמת מומחה לארה"ב ולא ממש מבין בדיפלומטיה ומדיניות חוץ כפי שהוא משווק את עצמו, או
  2. נתניהו הבין טוב מאוד את הנזק שהוא גורם לישראל, אבל נאלץ לעשות זאת בלחצים של תורמיו היהודים הרפובליקנים העשירים, ובראשם שלדון אדלסון.

כל אחת מן האפשרויות משקפת לנו מצב די עגום: או שלפנינו ראש ממשלה לא-יוצלח (בלשון המעטה), או שמדובר בבובה על חוט בתחפושת של פטריוט. ויש לזכור שצפויים לנו ככל הנראה עוד הרבה שנים של נתניהו (שלא לדבר על מה ניתן להסיק מזה על שיקול הדעת שלו בנושא הגרעין האיראני).

הקפיטליזם לאן
נצחונו של אובמה הוא גם דחייתו של העם האמריקני את הפתרונות הקפיטליסטיים הקלאסיים שהציע רומני – קיצוץ במיסים וחלחול הצמיחה למטה – לטובת מעורבות ממשלתית מוגברת בכלכלה. מעניין לגלות שבארה"ב הפך מושג חלחול הצמיחה –  trickle down economics – ממושג מקצועי כלכלי לסוג של ססמא עם קונוטציה מפלגתית (כמו למשל ה"כיבוש"). כל זה מתרחש, יש להזכיר, במעוז הקפיטליזם, במקום בו הוא מושרש עמוק בתודעת האזרחים עד כדי כך שאין שם אפילו תנועה סוציאליסטית או סוציאל-דמוקרטית. גם באירופה התמיכה בקפיטליזם בירידה, אבל למזלו של הקפיטליזם, עדיין יש את ישראל.

האיום הדמוגרפי
גם על כך דובר היום רבות: אובמה ניצח בזכות קולותיהם של המיעוטים – השחורים וההיספאנים – ואילו המפלגה הרפובליקנית נשענת בעיקר על תומכים לבנים. ניתן ללמוד מן הנתונים של המדגם די הרבה:

  • 93% מהשחורים ו-71% מההיספאנים הצביעו לאובמה, לעומת 39% מהלבנים בלבד (שמהווים 70% מהאוכלוסיה)
  • רוב גדול של הצעירים בגילאי 18-39 הצביעו לאובמה. בגילאי ה-40 היה לרומני יתרון קל, ומגיל 50 ומעלה יתרון מובהק.
  • כדי למנוע לזות שפתיים והתנשאות, יש לשים לב שאין יתרון השכלתי כלשהו לתומכים באחד המועמדים. בקרב אלו עם תואר אקדמי, לרומני יתרון של 51-47 אחוזים, אבל בקרב בעלי תארים מתקדמים, לאובמה יתרון של 13 אחוזים.

במילים אחרות, אנחנו רואים ששיעור התומכים באובמה וברעיונות של המפלגה הדמוקרטית (מיעוטים וצעירים) צפוי רק לעלות עם הזמן, בעוד שמשקלם של השמרנים (לבנים מזדקנים) בירידה. באופן אירוני, זו תמונה הפוכה למצבו של השמאל בישראל, שנתמך ברובו ע"י האשכנזים החילוניים המזדקנים (אם כי מאז המחאה החברתית יש קצת דם חדש וצעיר בקרב תומכי שלי יחימוביץ', אבל כנראה שזה לא יספיק).

יהודים מסוג אחר
אותו מדגם גם מביא לנו את הנתון הנכסף של הקול היהודי. ובכן, לאחר שאדלסון השקיע את מיטב כספו (טוב, לפחות הכסף הזה לא הגיע להתנחלויות) ונתניהו השקיע את מיטב להטוטיו (על חשבון האינטרס הישראלי, כאמור, וגם על חשבון האינטרס האמיתי של יהודי ארה"ב), התוצאות קצת עגומות: 69 אחוזים מן היהודים הצביעו לאובמה, לעומת 30 אחוזים בלבד לרומני.

הנתון הזה קצת מפתיע. 69 אחוזים? מה, הם לא יודעים שאובמה מוסלמי? אנטישמי? מתחנף לערבים? נכנע לאיראנים? איך זה יכול להיות?!! הם לא התייעצו עם דני דנון? לא נותר לי אלא להביט ביהודים אלה במבט קצת מיואש, ולומר: אנא מכם, תעשו עליה.

***
עדכון
אובמה ניצח גם בפלורידה (ב-50 אלף קולות בלבד).
התוצאות הסופיות הן לפיכך:

  • 332 – 206 באלקטורים
  • יתרון של 2.4% במניין הקולות הכולל – 2.9 מיליון
  • במניין המדינות (כולל את וושינגטון הבירה שמהווה מחוז בחירה) יתרון 27-24 לאובמה

***
עוד בנושא, כדאי לקרוא (רשימה מתעדכנת):

מודעות פרסומת

15 מחשבות על “כמה הערות על נצחונו של אובמה

  1. צודק, בעיתון "לאנשים חושבים" המצב שונה לגמרי.
    שם פשוט מציגים כותרות של תוצאות סקרים, מבלי לקרוא (או להבין) את משמעות המספרים.
    וכמובן בלי קשר לנטיה פוליטית כזאת או אחרת, תוך הצגת שני הצדדים.
    http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=4130

    קיומה של מדיה (בין אם כתובה או משודרת) כזאת ידועה וחבל על העצבים שלך.
    אותי זה רק מדהים מחדש לאן עיתונות מסוג כזה (משני הצדדים) יכולה לרדת.

    • זה לא עניין של עצבים. כל בן אדם עם נטיות פוליטיות לא יאהב כותרות של עיתון מאידיאולוגיה אחרת שמבליטות דעות סותרות, אבל כפי שציינתי, בביביטאון לא מדובר באינטרסים אידיאולוגיים, אלא באינטרסים מפלגתיים ממש ובתחום אפור של הון-שלטון.

      שנית, דווקא הדוגמא שהבאת מהארץ היא יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל (ושים לב לאירוניה שבו הבאת לינק לביקורת על הארץ מעיתון מתחרה, וזה עוד בלי לומר מילה על יחסו לאמת של בן-דרור ימיני). ביקורת על הכותרת הזו ב'הארץ' הגיעה גם מתוך חוגי שמאל ממש (דבר שכנראה לא קורה בימין), וזה הביא את גדעון לוי לכתוב התנצלות. התנצלות רפה אמנם, אבל עדיין יותר ממה שתקבל בישראל היום, שם אין על מה להתנצל, זה עניין של שגרה – זו עילת קיומו.

      שלישית, אתה כותב בלעג את ססמאת הארץ "עיתון לאנשים חושבים", אבל מעבר לקופירייטינג כזה או אחר (ואין לי כוונה לקדש את העיתון), מדובר בעיתון לא זול, שגם לא נמכר בכל מקום (לא רק בהתנחלויות). תחשוב על ה'מאמץ' הבסיסי שצריך קורא כדי להגיע לכותרת הזו של הארץ (שכאמור מהווה יוצא מן הכלל), ותשווה את זה לאדם שעובר על הכותרות של ישראל היום בגלל שהוא משועמם ברכבת. האדם הזה אולי לא ממש מתעניין בפוליטיקה, והמציאות המסולפת והחלקית שהביטאון הזה חושף לפניו יום-יום היא בעבורו האמת המוחלטת.

    • זו לא התנצלות רפה. זו התנצלות לשם הצגת "התנצלות". יש בה יותר המשך דברי סלף מהתנצלות אמיתית על כותרת שקר.
      הוא לא התנצל על הכותרת, אלא על קטע קטן ("טעות שולית" לפי מר לוי) מתוך הפרשנות שלו, שאינו קשור לכותרת הבולטת והשקרית בכלל.

      לגבי דבריך על כמות הקוראים – הבעיה העיקרית מבחינתי היא לא רק הקוראים הישראלים, אלא גם שאר העולם שמשתמש באתר האינטרנט של הארץ כמקור ראשוני לידיעות. ואם יש עיתון ישראלי מי שמכפיש את היהודים והישראלים, אז גם מתייחסים לדבריו כ-"אמת צרופה".
      לפיכך, לצערי, כמות הקוראים של דברי הסלף של מר לוי וחבריו גדולה ומשפיעה עשרות מונים מישראל היום.

    • א. גם התנצלות לשם התנצלות זה יותר ממה שתקבל בישראל היום.
      ב. ג. לוי עושה אבחנה בין מאמר הפרשנות שלו (שזו דעה, לא דיווח) לבין הידיעה החדשותית (הוא חתום על שתיהן). בידיעה החדשותית עצמה אין סילוף, למעט הכותרת שנתן העורך (לא ג. לוי). גם לזה התייחס העיתון עם "הבהרה" שנתן. שוב, לא מדובר בעיתונות מושלמת, אבל ממש לא גזירה שווה לביביטאון (שם הסילוף הוא בידיעה עצמה). וכאמור, יש על זה ביקורת מתוך חוגי השמאל. ראה כאן.
      ג. כפי שכתבתי בפוסט והדגמתי, הפרקטיקה של ישראל היום אינה לדווח שקרים, אלא חצאי אמיתות הנוחים יותר לקו המפלגתי. לכן אין גם מה לצפות להבהרות בנושא.
      ד. את הארץ לא קוראים יותר מישראל היום, אבל הידיעה הספציפית הזו זכתה להרבה קוראים בחו"ל בגין תוכנה. זה מוכיח שוב שזה יוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

    • מתוך לאטמה:
      מלכלכים בגדול מתנצלים בקטן
      http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=6267

      ואם כבר בהתנצלויות עסקינן:
      מה עם ה"יוצא מן הכלל" של ה"כתבת" הזו שאמרה:
      "איתמר היא התנחלות של אנשים תוקפנים במיוחד. אחת לשנתיים בערך יוצא משם רוצח".
      ?

    • 1. הכל ידוע, וכבר כתבתי את זה בתגובה לאדון מוקד. אגב, הבעיה בידיעה היתה הכותרת ("רוב הישראלים תומכים באפרטהייד"), לא תוכן הידיעה. את הכותרת לא נתן גדעון לוי, אלא העורך. אח"כ הכותרת תוקנה (באינטרנט) ל-"רוב הציבור היהודי תומך באפרטהייד אם ישראל תספח את השטחים" ופורסמה הבהרה בע' 5. לא היתה שום בעיה עובדתית עם הידיעה, שדיווחה על סקר, ואף ציינה את הבעייתיות שבו. גדעון לוי התנצל על טעות עובדתית שעשה במאמר הפרשנות שלו.

      2. אני לא מבין איך אתה יכול לבוא בטענות לכתבה הזו בתור אחד שתומך לא באפרטהייד אלא בגירוש, ולא רק של הפלסטינים בשטחים אלא של הפלסטינים האזרחים. הפגם העיקרי בכותרת טמון בכך שרוב הישראלים לא רוצים לספח את השטחים בכלל, אבל אתה לא ביניהם. אגב, בקרב הציונות הדתית יש רוב מובהק גם לסיפוח וגם לאפרטהייד, ובקרב החרדים יש הסכמה לכך כמעט מקיר לקיר.

      3. באיזו כתבת מדובר (נרי לבנה?) ואיפה היא אמרה את זה? זה הופיע בידיעה חדשותית? מסופקני. ושוב, הדוגמא שהבאתי בפוסט מדגימה כותרת שגרתית בישראל היום, לא דוגמאות חריגות.

  2. "הנתון הזה קצת מפתיע. 69 אחוזים? מה, הם לא יודעים שאובמה מוסלמי? אנטישמי? מתחנף לערבים? נכנע לאיראנים? איך זה יכול להיות?!! הם לא התייעצו עם דני דנון? לא נותר לי אלא להביט ביהודים אלה במבט קצת מיואש, ולומר: אנא מכם, תעשו עליה"

    לאטמה קוראים את הבלוג שלך:

    • לכבוד הוא לי, אם כי לא הבנתי לאיזה מערכון בדיוק התכוונת.
      (משעשע אותי איך שלאטמה מציגים דמויות של שמאלנים. והיו עוד דברים משעשעים)

    • כמעט נחנקתי מהחיקוי שלהם ליאיר לפיד…
      התכוונתי להתחלה של המהדורה.

  3. יניב היקר,
    אני חושב שאתה רואה את הבחירות בארה"ב דרך העיניים של ישראלי (שמאלני) מצוי (למרות שלא קל למצוא ישראלים שמאלנים). לציבור בארה"ב לא אכפת מאיראן. לציבור בארה"ב אכפת מהכיס ומכמות המשרות במשק. אמריקאי לא יכול לסבול את המושג "אבטלה", לעומת הישראלי שחי כבר 60 שנה עם 2 ציבורים שמתפרנסים לא רע מאבטלה (אולי אפילו צריך להגדיר את זה כמקצוע). ואין קץ לתופעה בעתיד הנראה לעין.
    ומה הציבור הכללי (עזוב אלקטורטים, כי השיטה הזאת דפוקה לחלוטין, מומלץ לראות את סדרת הסרטונים המצוינים של CPG Grey בנושא) אמר בהצבעה לאובמה? האמירה הגדולה ביותר היא שהציבור רוצה להמשיך בתכנית ה Obama-care שהייתה שנויה במחלוקת. ביום שאחרי מניות הבריאות והביטוח עלו ב5-10%. כי הקפיטליסטים האמריקאים יודעים להרוויח לא רע גם מתוכנית סוציאליסטית במקור. כל אמריקאי עם חצי שכל (וזה בערך מה שיש לכל אמריקאי), יודע שצריך לקנות בזול ולמכור ביוקר (חוץ מילו מינדרבינדר – שקונה ביוקר ומוכר בזול וככה עושה את הונו – חידה מאיפה זה לקוח?). אז רוב האמריקאים ישלמו פחות עבור בריאות (לעומת מה שיקבלו אם יקנו זאת בשוק החופשי), הם עדיין ישלמו יותר כי עד כה לא שילמו דבר – ולא קיבלו דבר. אז בטח שהשכבות החלשות יתמכו.
    ומה עם השחורים? ברור למה הם מצביעים לאובמה – ולא מדובר באמירה גזענית. זה ידוע בארה"ב, ואפילו עשו עניין מזה שכמות השחורים שהצביעו לאובמה "בגלל שהוא שחור" ירדה בבחירות הנוכחיות.
    ההיספנים (ואסיאתים ושאר מיעוטים) – עבורם, להצביע לרומני זה כמו שערביי ישראל יצביעו ליברמן. המפלגה הרפובליקנית מדברת בגלוי על "עידוד" הגירה של זרים החוצה, ועל הקמת מחסומי כניסה (חקיקתיים, אבל איתם אי אפשר לדעת) למהגרים. אחת המסקנות העיקריות של הרפובליקנים היא שהם צריכים "ללמוד לדבר למיעוטים". כבר אי אפשר לנצח מערכת בחירות רק עם "הקול הלבן". פה הם כשלו בגדול. שלא נדבר על הסנטור הרפובליקני Todd Akin שהרחיק את הקול הנשי שהתחיל לדבר על הריונות ו legitimate rape.
    שבוע וקצת אחרי הבחירות והבורסה ממשיכה לצלול. רבים חושבים שזה ה fiscal cliff. פרט שולי שמדבר על העלמת 500B$ מהכלכלה האמריקאית בינואר הקרוב ע"י קיצוץ תקציב, העלאות מיסים אגרסיביות ומה לא. ומי בכלל דיבר על זה לפני הבחירות? אובמה נבחר, קיבל 1.5 שניות לקחת אוויר, ועכשיו הוא צריך לנווט קונגרס עם רוב רפובליקני (עדיין) כדי למצוא פתרון חקיקתי שיפחית את המכה שיספגו בינואר. אובמה מתכנן לכפות העלאות מיסים למעמד הביניים ומעלה ולקצץ תקציבי ביטחון, ואת עיקר ההעלאות יספגו 20% העליונים, אבל גם 20% אחריהם לא ילקקו דבש. הרפובליקנים לא מעוניינים בתוספות מיסים או בקיצוץ בביטחון, ורוצים לקצץ בתוכניות סוציאליות למיניהן.
    אז עכשיו נשים בצד את כל מי שברור למי יצביע: השחורים, ההיספאנים, האסיאתים, הנשים, והרד-נקס. כבר לאובמה יש יתרון עצום. השאר יצביעו לפי מעמד סוציו אקונומי, ששוב, יש הרבה יותר עניים מעשירים, ורוב העשירים הם גברים לבנים בשנות ה40+.
    האם עכשיו מישהו מופתע שאומה זכה?

    קל לחזות את העתיד לאחר שהוא כבר קרה. hind sight is always 20-20.

    אני בחיים לא אצליח להבין את האמריקאים… בערב הבחירות הערוצים מכריזים (משתמשים בפועל declaring)על זכיה (לא רשמית כמובן) במדינות לאחר ספירה של 30% מהקולות. לא יאומן. עוד "כועסים" על רומני שלקח לו עד 1 בלילה כדי להודות בתבוסה (שעדיין לא באמת הייתה וודאית, בטח שלא במובן הסטטיסטי). "הוא עובר שוב על המספרים באוהיו" מתרצים את העיכוב. הרי בכל זאת, הפרוטוקול מציין שהמפסיד צריך לדבר לפני המנצח, ולא נעים להחזיק את אובמה ער עד 1 בלילה כדי לשאת נאום ניצחון (זכור לי לרעה נאום ניצחון של פרס ב96 שהלך לישון עם מלוכה והתעורר עם אתונות, אבל אולי אני טועה).
    לגבי ה"ביביתון", מה שמופיע על הכותרת שיקף גם את מה שדווח בארה"ב (אני לא מדבר על פוקס ניוז). לפני התופעה למתוארת למעלה, אף עיתונאי לא העז לתת הערכה מי מנצח. it was too close to call.
    לפחות העיתון טרח להוציא מהדורה מאוחרת, כי בטח חשב שיהיה מה לדווח ואפשר להרוויח ככה נקודות זכות על פני ה"אולמרטון".
    ד"א, איך זה שאתה אף פעם לא יורד עליהם (חוץ מהופעת אורח במצג עכוז)? שהמועמד לוועד הבית הורשע בהפרת אמונים, הכותרת צעקה "הוא זכאי" או משהו בסגנון. הייתי צריך לקרוא את הכותרת בעיתון השני של הרכבת כדי לדעת שאולמרט הורשע במשהו. שלא נדבר על התמודדותו הצפויה (או לא) בבחירות שבידיעות אפילו מברכים עליה (צריך לקרוא בסאב-טקסט). רק דן מרגלית (הצדיק) מזכיר לי שוב ושוב איך זה יריקה בפניו של שלטון החוק לאפשר לשרלטן הזה לרוץ למשהו חוץ מלמקלחת לפני שהאסירים האחרים מגיעים. בישראל היום, למרבה הפלא, מציינים שלביבי יהיה הרבה יותר קל אם אולמרט יתמודד, שכן הרבה יותר קל לו לנצח שהפוקוס עובר לביטחון ופלסטינים (ואפשר להטיל רפש במועמד) לעומת שדנים בבעיות החברתיות במדינה (והאתיקה הבלתי מתפשרת של שלי).

    טוב, כתבתי כמעט את אותה כמות הטקסט שאתה כתבת, אז לפחות תדע איך זה מרגיש מהצד שלנו :)
    god bless america

    • תודה! אני יודע שזה לא קל להיות בצד שלכם, אבל אני משתדל.
      כמה דברים:
      1. אני מסכים איתך שהנושא האיראני לא מעניין את אזרחי ארה"ב. לא טענתי אחרת.
      2. החלוקה בין עניים לעשירים שאתה עושה ומסביר בכך את נצחונו של אובמה נראית נכונה, אבל צריך לזכור שבארה"ב תמיד היו יותר עניים מעשירים, וזה לא תמיד מנע נצחון מהרפובליקנים. אני מסכים איתך שמדובר במכלול של נושאים, בעיקר ערכיים (יחס למיעוטים, להפלות, לקהילה הגאה). זה אגב ההסבר היחיד להצבעה של היהודים, שקרובים יותר לעשירים מאשר לעניים.
      3. לגבי ישראל היום, הסברתי בפוסט ובתגובות הקודמות למה אי אפשר להשוות בינו לבין כל עיתון אחר בארץ – יחסי הון-שלטון אפורים וקו מערכת מפלגתי, לא אידיאולוגי. הכותרת של העיתון מהפוסט פשוט מאפשרת הצצה נדירה למגמתיות העריכה. אמנם ייתכן, כפי שאתה אומר, שכלי תקשורת אחרים דיווחו על שוויון במדינות המתנדנדות, אבל אובמה מלכתחילה הוביל במדינות הבטוחות, והבחירה להעלים את המידע הזה אופיינית מאוד למערכת העיתון.
      4. אל נא תחשוב ששלטון החוק כזה חשוב לעיתון הזה: הם לא היו מדווחים כך על אולמרט אילולא היה יריב אפשרי לנתניהו. וגם על ידיעות אחרונות אני מותח ביקורת – ראה למשל את הפוסט הבא.

  4. פינגבק: הרוסים ועדות המזרח: סיפור בהמשכים | חיים שרירותיים

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s