מבצע Win-Win בעזה

כמה פעמים שמעתם לאחרונה ש"החמאס צריך להבין ש…"? לעיתים תשמעו זאת מנוסח בצורה יותר כוללנית: "הם צריכים להבין ש…"
וזה ברור. הירי שלהם והתגובה שלנו, ממש כמו הירי שלנו והתגובה שלהם, נובעים מאי-הבנה שלהם. אנחנו, כידוע, מבינים מצוין.

***

 יז וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא:  כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה–וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. יח וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  יט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ:  כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם.  כ וַיִּסְעוּ, מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם, בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.  כא וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם–לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה.  כב לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן, יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ, לָיְלָה–לִפְנֵי, הָעָם.

מאז שמות י"ג, הרבה השתנה:
אז אנחנו היינו סכנה דמוגרפית לפרעה. כיום אנחנו המאותגרים דמוגרפית.
אז היה חשש שעם ישראל יינחם מפני מלחמה עם הפלשתים. כיום אין דבר המנחם יותר את עם ישראל ממלחמה עם הפלסטינים.
אז ה' הנהיג אותנו באמצעות עמוד הענן. כיום זה נתניהו.

***

כפי שניתן לראות, ידינו מושטות לשלום.

***

היום בצהריים, כמה שעות לפני שצה"ל התחיל במבצע החדש-ישן שלו, שמעתי ראיון עם שר האוצר יובל שטייניץ ברשת ב' (אל נא תשפטו אותי לחומרה על כך, מותר גם לי לעשות דברים מטופשים). ראיונות עם שרי הליכוד בימים האחרונים, ערב הפריימריס, הם תופעה שכיחה ומעניינת, ולפי המלל היוצא מפיהם כנראה שהם סבורים שהפרופיל של חבר ליכוד טיפוסי עונה להגדרה ההפוכה של חסיד אומות עולם. במהלך הראיון תיאר שר האוצר את הצעדים הכלכליים הקשים בהם תנקוט הממשלה כנגד הרשות הפלסטינית אם יעז אבו מאזן להביא לאו"ם את הצעתו לשדרג את מעמד הרש"פ למדינה שאינה חברה באו"ם. המראיינת (שלצערי, אינני יודע את שמה) שאלה את כבוד השר איך הוא מסביר את העובדה שגם ממשלת ישראל וגם הנהגת החמאס מתנגדות שתיהן למהלך של אבו מאזן. שטייניץ נלחץ לנוכח השאלה, הוא כנראה לא תירגל אותה במסגרת דף המסרים שלו לפריימריס, ומיד האשים את המראיינת שבשאלתה חשפה את דעותיה האמיתיות, הוא התכוון השמאלניות (זו כנראה ברירת המחדל בדף המסרים). מספר שעות מאוחר יותר, הסכנה המשותפת מאבו-מאזן הביאה את שיתוף הפעולה בין ישראל לחמאס לשיא חדש.

עבור אזרחי עזה וישראל (ובמיוחד תושבי הדרום) זה אמנם lose-lose, אבל לממשלה ולחמאס המבצע הזה הוא win-win אחד גדול. שתיהן יוצאות גבר-גבר. החמאס כמובן בהזדמנות נוספת להציג את עצמו כמי שנלחם "באמת" בישראל, וגם מקריב "באמת" עבור העם הפלסטיני, כלומר זה שדואג באמת לפלסטינים, בעוד אבו מאזן – המשת"פ של ישראל בגדה – מטייל בבירות העולם ומביא עוד החלטה חסרת משמעות לאו"ם בזמן שאזרחיו בעזה נטבחים. גם ממשלת ישראל יוצאת נשכרת. המאבק שלה במהלך של אבו-מאזן, עם כל הכבוד לאיומי הסרק לבטל את הסכמי אוסלו (הצחקתם אותי!), מתמקד ביצירת לחצים בינלאומיים עליו למשוך את בקשתו. והנה המבצע הזה יאפשר ביתר קלות להציג לאמריקנים ולאירופים – אלה שקובעים באמת – שזה שוב בני אור נגד בני חושך, מדינה מסודרת נגד ארגוני טרור, לבנים מול מוסלמים, נו במי תבחרו? לא רק זאת, הרי המהלך הפלסטיני באו"ם צפוי לערער עוד יותר את הסטטוס קוו, ואולי יאפשר למדינה הפלסטינית להגיש תביעות לבית הדין הבינלאומי בהאג, או פעולות אחרות מסוג זה, פעולות שיאלצו שוב את האירופים והאמריקנים לבחור במי הם תומכים. בשביל מה להם כאב הראש הזה, הסטטוס קוו השקט (במילים אחרות, הכיבוש) הוא אידיאלי גם להם. המבצע החדש רק מזכיר שוב כמה נפיץ ומסוכן האזור. זה יהיה מסוכן מדיי לאפשר לבן החסות אבו מאזן, שמקבל תרומות של מאות מיליונים מדי שנה, לזעזע את האזור עוד יותר. אל תטעו לחשוב שהמבצע הזה מחליש את ישראל דיפלומטית (כפי שסבור יוסי גורביץ'). גם אם ישראל תקבל נזיפה פומבית, לא יהיה בה הרבה יותר משרשור מילים ריקות מתוכן הקוראות להפסקת אש וחזרה לשולחן הדיונים. תמיכת המערב במהלך של אבו מאזן לא תגבר, ועל שאר העולם הממשלה הזו ממילא ויתרה.

אבל זה אפילו לא היתרון המרכזי של המבצע לממשלת ישראל. המהלך הפלסטיני באו"ם היה ידוע מראש מספר חודשים, וזה לא עניין שם אף אחד. נתניהו היה עסוק הרבה יותר בניסור בתים ובציור קוים אדומים על גבי קריקטורות אינפנטיליות. גם תושבי הדרום לא עניינו את נתניהו יותר מדיי. זוהי הרי לא ההסלמה הראשונה בכהונתו, גם לא השניה, אבל כל אלו הסתיימו באותו אופן – הכלה. אם יש מישהו שהוא יכול להאשים בשחיקת ההרתעה של ישראל – האשמה שהוא אוהב להשמיע מהאופוזיציה, שם זה תמיד נשמע כ"כ פשוט ומשכנע – אין לו להאשים אלא את עצמו. הוא קיבל הרתעה "משוקמת" אחרי עופרת יצוקה, והוא זה ששחק אותה. מתוכנית רדיו לתכנית טלויזיה התרוצצו הערב נציגי הממשלה והליכוד, וטענו שאין נלוז מלהאשים אותם ביציאה למבצע משיקולי בחירות. זו הדאגה לתושבי הדרום ולמדינת ישראל שמניעה אותם. רק שנשאר לשאול: מה לעזאזל עשיתם למען הדרום ארבע שנים? הרי הפלת החמאס היוותה את אחד הטיקטים בבחירות שעברו, אז מה אתם נזכרים עכשו? יתרה מזו, רק אחרי ארבע שנים נתניהו וברק נזכרו להחליט למגן את תושבי הדרום – ההחלטה היתה מתוקשרת היטב, אבל הביצוע (לא הוקצה תקציב) כנראה יחכה לפחות עוד 4 שנים, או כפולה אחרת של 4. אם אתם רוצים לדעת מה באמת עשה נתניהו למען הדרום, קיראו על החוק לעידוד השקעות הון, זה שיצר את "הרווחים הכלואים", ותראו איך חברות הייטק מהמרכז קיבלו הטבות מס אדירות, בעוד המפעלים מהפריפריה קיבלו את מה שהתרגלו לקבל (אל תתעצלו, כדאי לקרוא את הלינק הזה, הרבה יותר מאשר את שאר הפוסט).

אבל בדיוק בנקודה הזו מדובר. סדר היום החברתי-כלכלי, שהתחיל כחצי-קוריוז עוד עם עמיר פרץ לפני חצי עשור, הפך רציני ומאיים יותר ויותר לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011. שלי יחימוביץ' הפיחה רוח חיים במפלגת העבודה ומהווה איום רציני, קולות רבים זולגים גם למפלגה הסקטוריאלית של מעמד הביניים, ומצבו של נתניהו, גם אם נראה איתן, איננו כה טוב. הוא כנראה יאבד קולות לאיחוד ה"רענן" בין הבית הלאומני לאיחוד היהודוני, הוא יאבד קולות לש"ס בגלל אריה דרעי ובגלל האיחוד עם ליברמן, והוא יאבד קולות שהצביעו לו ב-2009 ומתכוונים להישאר הפעם בבית.

הדבר היחיד שיש לנתניהו למכור זו "מנהיגות חזקה" – כזו שמדברת השכם והערב על השואה ומקשקשת בטושים מעל בימות העולם. ולקטגוריה הזו נכנס המבצע הזה. סדר יום בטחוני תמיד תמיד הביא לליכוד נצחון בטוח בבחירות, מאז 81. תבדקו. הפצצת הכור העיראקי נעשתה ערב הבחירות ב-81. האינתיפאדה הראשונה פרצה כשנה לפני בחירות 88. הפיגועים של החמאס ומבצע ענבי זעם בלבנון התרחשו ממש לפני בחירות 96, והאינתיפאדה השניה לפני בחירות 2001. שיאה של האינתיפאדה הזו בקדנציה הראשונה של שרון הביאה לבחירתו מחדש ב-2003. וסדר יום שסבב את הכשלונות של מלחמת לבנון השניה והקסאמים של החמאס מעזה הפילה את ממשלת קדימה והעלתה את הליכוד שוב לשלטון למרות מבצע עופרת יצוקה. ומתי הליכוד לא ניצח? ב-92 עם ה"מושחתים נמאסתם" של רבין, ב-99 עם הזקנה במסדרון של ברק, וב-2006 לאחר כהונה של נתניהו במשרד האוצר.

לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת מה יקרה עכשו. המבצע יימשך כמה ימים, הדרום יחטוף, החמאס יחטוף יותר, ובסוף תושג שוב הפסקת אש שברירית שתחזיק מעמד מספר חודשים, לא יותר מדיי. דוברי צה"ל למיניהם בתקשורת יהללו את הצבא המוסרי בעולם, וכל מי שיעז לומר אחרת יואשם בבגידה. שרי הליכוד יקבלו זמן מסך נרחב להביע את "דאגתם" לתושבי הדרום, ונתניהו יוכל להכריז הצהרות "מנהיגותיות" בתקשורת. סדר היום החברתי-כלכלי יפנה את מקומו, ויחימוביץ' ולפיד יתחרו ביניהם (כפי שכבר התחילו) מי מצדיק יותר את צה"ל ואת נתניהו. בשמאל שוב יתקוטטו על הפירורים במקום על כל העוגה – במרצ יפנו לבוחרי העבודה השמאליים יותר שהובכו מההצהרות הלוחמניות של יחימוביץ', ואילו חד"ש תעוט על השלל של מצביעי מרצ השמאליים עוד יותר (טוב, זה כבר לא הרבה). במגזר הערבי שוב נראה הפגנות מיליטנטיות, אולי גם בסיוע מסתערבים, כדי לעודד את הערבים להצביע לאותן רשימות ערביות במקום להישאר בבית. ההפגנות האלו יאפשרו לליברמן להזכיר לנו שרק הוא מבין ערבית ולעורר את קלף הלאומנות שבו הוא ודומיו מתמחים. מנגד יפגינו יהודים שמאלנים יפי נפש נגד המבצע ויצטרפו לביקורת של ה"עולם הצבוע" כ"נגדנו", מה שיביא את 'אם תרצו' לשוב ולהתלהם כנגד הקרן החדשה, רופאים למען זכויות אדם, ושוברים שתיקה. כל זה ישיב את הצבע ללחיים של מצביעי הימין המסורתי – רובם בין כה וכה רק מחפשים תירוץ לסלוח לנתניהו ולחזור הביתה לליכוד, ולנוכח הסכנה מהשמאל ומהערבים, יש להם ברירה? שוב תתנהל מערכת הבחירות סביב אותו ימין-שמאל משתק, שהביא לישראל כ"כ הרבה הישגים ב-45 שנים האחרונות.

ולא צריך מוח מעוות של שמאלני כדי להגיע למסקנה הזו. צריך פשוט לבחון את ההיסטוריה הלא-מאוד רחוקה במשקפיים קצת ביקורתיות, ולהימנע ממפלטו של הנבל. ההישג היחיד של נתניהו לאחר קדנציה שלמה בת ארבע שנים הוא ה"יציבות" שהשיג. לבד מהצהרות ריקות מתוכן, אין לו יותר מדיי הישגים להתפאר בהם – לא בעניין הגרעין האיראני (בו הוא תלוי בנשיא אמריקני שלא הצליח להפיל), לא מול אבו-מאזן בגדה, לא מול החמאס בעזה (וכאמור, זו לא ההסלמה הראשונה בקדנציה), וכמובן שלא במישור החברתי-כלכלי עם יוקר מחייה שהוציא חצי מיליון איש להפגין כנגדו וגרעון של 13-15 מיליארד ש"ח שהביא אותו להקדים את הבחירות מלכתחילה. היה אפשר לומר שנתניהו מצטיין בכיבוי שריפות, אבל אפילו בזה לא ממש. אלא שכשהתותחים רועמים, הציבור כנראה יהיה מסונוור מדיי בשביל לשפוט את נתניהו נכוחה. יש רק לקוות שההיסטוריה תעשה זאת טוב יותר.

מודעות פרסומת

11 מחשבות על “מבצע Win-Win בעזה

  1. הפוסט הזה שייך למדור הסאטירה (שאני בתור "ימני נמוך מצח" לא השכלתי להבין)?
    כי מקריאתו כנראה שאו שאנחנו גרים על פלנטה אחרת, או שזה שייך למדור הסאטירה.
    אבל בא ונעבור להצעות אופרטיביות – מה אתה היית עושה כתגובה לירי החמאס על חיילינו ועל אזרחינו?

  2. דרך אגב – טוב שהבאת את הציטוט משמות אבל לא עשית זאת זאת בצורה מלאה. אם אכן היית עושה זאת היית מבין שלא הרבה השתנה מאז:
    ישנן 5 קבוצות באותו זמן (וכנראה שגם היום)
    יז וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם,
    כאן במילה ה"עם" מדובר על אלה שיצאו ממצרים בעל כורחם – כלומר הם היו מעדיפים להשאר בגלות (כולל העבדות) אבל נ א ל צ ו לצאת.

    וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה–וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה
    זו הקבוצה השניה מצב יותר טוב- כבר מוכנים לצאת אבל ברגע שזה דורש מלחמה הם מוכנים לחזור ולהיות עבדים במצרים מאשר להלחם (בין אם מפחד לההרג בין אם מפחד להרוג)

    יח וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף;
    זו קבוצה שלישית:הדתיים שאין להם קשר לארץ ישראל (אולי אפילו אנטי ציוניים) – הם יצאו ממצרים אך ורק בשביל המדבר: כלומר בשביל מעמד הר סיני והתורה

    וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
    זו כבר קבוצה יותר נעלה (דומה מאד לציונות החילונית הם כבר לא נקראים "העם" אלא "בני ישראל")- הם מוכנים לצאת ממצרים כדי לכבוש את ארץ ישראל אבל סומכים רק על צה"ל, לא על הקב"ה- הם יוצאים חמושים.

    כאן פיספסת את הקבוצה החמישית כי לא המשכת את הציטוט:
    יט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם. כ וַיִּסְעוּ, מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם, בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. כא וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם–לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה. כב לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן, יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ, לָיְלָה–לִפְנֵי, הָעָם
    א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם: לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן, נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל-הַיָּם. ג וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ; סָגַר עֲלֵיהֶם, הַמִּדְבָּר. ד וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן. ה וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם; וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ. ו וַיֶּאְסֹר, אֶת-רִכְבּוֹ; וְאֶת-עַמּוֹ, לָקַח עִמּוֹ. ז וַיִּקַּח, שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל, רֶכֶב מִצְרָיִם; וְשָׁלִשִׁם, עַל-כֻּלּוֹ. ח וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יֹצְאִים בְּיָד רָמָה.

    "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יֹצְאִים בְּיָד רָמָה."
    זו הקבוצה החמישית – הם לא יוצאים עם כלי נשק אלא בבטחון מוחלט בקב"ה ומוכנים להלחם על ארץ ישראל בלי פשרות, אפילו אם יש להם כלי נשק זה לא העיקר – הם סומכים על הקב"ה ומוכנים לצעוד לים סוף עד שיבקע אפילו במחיר טביעתם. אז נכון שהם קצת משיגנע אבל הקב"ה אוהב את הקבוצה הזאת יותר מכל האחרות ובזכותם נבקע ים סוף – הקבוצה הזאת הצילה את כל הקבוצות האחרות במעשיה. וד"ל.

    • תודה רבה על הפירוש. אבל לאור תגובתך הקודמת, עליי לתהות האם ההשלכה שאתה עושה מהסיפור המקראי לימינו לא ראויה הרבה יותר למדור הסאטירה.

    • שלום יניב,
      אופי של עם לא משתנה כ"כ מהר אבל אתה צודק – הוא בכל זאת משתנה לאחר אלפי שנים.
      ראה מצב הקבוצות 1 2 ו3 בסקרים אז ועכשיו…

      גם מצבה של קבוצה 5 לא כ"כ מזהיר אבל הם אף פעם לא היו הרוב (למרות שעמדתם של "לקבוע עובדות בשטח" (נחשון בן עמינדב) הצילה את בני ישראל מכליה באותו מעמד) .

      נ.ב.
      נא לא לקחת ללב את הערותיי לגבי מדור הסאטירה – זה רק היה כדי לחדד את המרחב הבין גלאקטי הפעור בין עמדותינו…

    • קבוצה מספר 2:

      הייתי מביא פארודיה של לאטמה אבל המקור ההזוי מתעלה על כל פארודיה.

    • תודה על הלינק.
      אני מסכים עם מה שנאמר בו, ובמיוחד עם המסקנות, אבל אני תוהה כמה אנשים (בפוליטיקה, בתקשורת, בבלוגים) לשיטת המחבר אינם "שעון מקולקל".

      אבל אני חושב שבשנים האחרונות המציאות לא באמת השתנתה, כך שבעיניי יש לנו מספיק ידע כבר עכשו לשפוט את המבצע הזה מראש ולהעריך מה מניעיו ומה יהיו הישגיו. על זה מבוסס הפוסט.

  3. עושה רושם שמאווייך יתגשמו סוף סוף ונתניהו הולך להפסיד את הבחירות (מכל הסיבות הלא נכונות כנראה מבחינתך),
    ובניגוד למה שכתבת.
    יותר מידי אנשים לא יסלחו לו על הסכם הכניעה המשפיל עם החמאס (me included).
    הולך להיות סדר יום בטחוני בבחירות האלה, והליכוד הולך להפסיד.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4309461,00.html

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s