ידו הארוכה של משרד הבריאות

סערה-זוטא פרצה בשבוע שעבר: משרד הבריאות הוציא הנחייה ליצרניות תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל; מוכרות יותר בשמות "מטרנה", "סימילאק", וכיוצ"ב) להימנע ממבצעים ומכל פעולה שיווקית אחרת. בינתיים, בעקבות לחץ ציבורי, הספיקה שרת הבריאות לשנות את ההנחייה.

כידוע, חלב אם הוא הבריא ביותר לתינוק ומסייע באופן המיטבי ביותר לצמיחתו ולמערכת החיסונית שלו. צריך לשבח את משרד הבריאות שמעודד אמהות להניק, ודאגתו לבריאות ילדינו ממש מכמירה את הלב. אמנם היה עדיף אילו משרד הבריאות היה מעודד הנקה באמצעות הסברה, הוספה של יועצות הנקה, סבסוד של משאבות, ייזום חקיקה המאריכה את חופשת הלידה של האם, ועוד, אבל מה לעשות שכל אלה עולים כסף, וכסף כידוע אין. אחרי הכל, צריך להזרים אותו לפרויקטים הרבה יותר חשובים. אז בלית ברירה ובהעדר כסף, עושים מה שאפשר, כלומר נכנסים לנו לכיס. טוב, אנחנו כבר רגילים.

אבל הדאגה לבריאות התזונה של ילדינו מצד משרד הבריאות משעשעת למדיי כשבוחנים את התמונה המלאה. ההנחיה הנ"ל, עם כל הבעייתיות שבה (וכאמור היא בוטלה), התייחסה רק לתמ"ל של גילאי 0 עד שישה חודשים. ותשאלו מה קורה עם ילדינו מגיל שישה חודשים, הגיל שבו האם אמורה לחזור לעבודה מלאה? ובכן:

  • אין שום פיקוח מצד אף גורם על התזונה, ועל הטיפול בכלל, במשפחתונים
  • יש פיקוח מינימלי ביותר, אם בכלל, על האוכל במעונות היום
  • הצהרונים שמפעילות העיריות (גילאי 3-9) נתונים לפיקוח חלקי בלבד מצד הרשויות המקומיות. הקריטריונים להפעלת הצהרון הם לרוב חלקיים ובמקרים רבים לא כוללים אפילו התייחסות לתפריט ארוחת הצהריים, שיכיל לרוב אוכל זול ומעובד, עתיר בשמן ובמלח.
  • תכנית אופ"ק חדש שיושמה בגנים האריכה את יום הלימודים עד השעה 14:00. ארוחת צהריים איננה ניתנת במהלך יום הלימודים, אלא רק לאחריו. כך יוצא שילדים בגילאי הגנים (3-6) אוכלים ארוחת צהריים (בצהרון או בבית) לרוב רק בסביבות השעה 14:30, בניגוד להנחייה של משרד הבריאות שעליהם לאכול עד השעה 13:00, הנחייה שהוא משום מה לא טורח לאכוף (עולה כסף כידוע). אגב, הורים המבקשים לאסוף את ילדיהם לפני השעה 14:00 ייענו בסירוב.
  • כדי להתמודד עם ארוחת הצהריים המאוחרת, מגישים לילדים בגנים פירות או ארוחת בוקר מאוחרת. זה בדרך כלל לא מספיק להם, ולכן הורים רבים מציידים את ילדיהם בממתקים כדי שלא יישארו רעבים. לכשתוגש ארוחת הצהריים בשעה 14:30, ילדים רבים יהיו מלאים מממתקים או תשושים מדיי לאכול.
  • הערכות הגדילה שנעשו במערכת החינוך בשנים תשע"א ובתשע"ב מלמדות על שתי תופעות מרכזיות: השמנה של ילדים ובני נוער וחוסר ביטחון תזונתי בקרב קבוצות עניות.

בהינתן תמונת המצב העגומה שהבאתי לעיל, המוכרת לי מכיון שאני מתעמק בנושא כחלק מעשייה ציבורית בה אני נוטל חלק, הדבר היחיד שניתן לומר לזכות דאגתו של משרד הבריאות לחצי השנה הראשונה של חיי ילדינו, הוא שזה יותר טוב מכלום.

רק חבל שגם כאשר יש תזוזה כביכול חיובית מהכלום אליו אנו רגילים לעבר איזשהו משהו, תזוזה המונעת מדאגה אמיתית לבריאות ילדינו ומנוגדת לאינטרס הכלכלי של תאגידים –  שלהם בדרך כלל דואגים פה בראש ובראשונה – גם תזוזה זו נעשית בדרך השלילה, ההענשה וההפחדה, במקום בדרך החיוב, השת"פ והתיגמול. כל בר בי רב יודע שחלב אם, בנוסף ליתרונותיו הבריאותיים, ניחן בשתי סגולות אחרות: א. הוא חינם, ו-ב. הוא דורש לרוב מינימום של השקעה בהכנתו. אז אם האם בוחרת להתעלם מכל היתרונות המובנים של הנקה, יש להניח שזה לא נעשה בגין התפנקות או רשעות, אלא ממצוקה אמיתית, כזו או אחרת. ובהחלט ניתן לכלול את האילוץ לחזור לעבודה אחרי 3-6 חודשים, כמו גם האילוץ של האב לעבוד כרגיל מיומו השני של התינוק במקום לסייע לאם, ברשימת המצוקות. בחירתו של משרד הבריאות ללכת כנגד האמהות, במקום לסייע להן, מצערת ביותר, וכבר קיבלה התייחסות רבה (לדוגמא) במקומות אחרים, ולכן לא ארחיב.

אולם בחירתו המצערת של משרד הבריאות מלמדת על תופעה רחבה יותר בספירה הציבורית. לא מדובר רק בהעדפתו של השימוש בכוח להשגת המטרה, אלא בראייתו כאפשרות היחידה לפעולה. כמו המלחמה בתאונות הדרכים, שבשיח הציבורי מתמקדת בעיקר בהחמרת הענישה. הרי לא יעלה על הדעת לשפר את תשתיות הכבישים, את החינוך לנהיגה מונעת, ואת ההסברה (ההסברה ברשתות הרדיו, אגב, נמשכת כבר למעלה מעשור ומתעלמים באופן עקבי מהשפעותיה החיוביות). גם עידוד התחבורה הציבורית עובר בדר"כ דרך רעיונות למיסי גודש, מיסוי חנייה במקום העבודה, והחרפת העלויות המטורפות של החזקת רכב. הוזלה ושיפור ניכר של התחבורה הציבורית לא עולים על דעת איש. עולה כסף.

אבל זה לא צריך להפתיע. כשמדינה שלמה מתרגלת שנים רבות לחיות באווירה של איום קיומי מתמיד; כשהשיח הציבורי נצבע בלי הרף בשלל צבעים של כוחנות; וכשהמעשים השגורים ביותר הם חישוף, הריסת בתים, סיכול ממוקד, שיקום ההרתעה, גירוש המסתננים, והיד לצערי עוד נטויה – בל נתפלא שהשימוש בכוח זולג לכל תחומי החיים. אפילו לתזונה של תינוקות שזה עתה נולדו.

אין פטור בלא כלום

בטרם נצחונו של המועמד ה"מתון" בבחירות באיראן ישמש סיבה לעליצות בשמאל, חשוב לזכור ולהזכיר שנשיא איראן הוא לא יותר מאיש קש, ושמי שבאמת קובע את מדיניות החוץ של איראן היה ונשאר חמינאי. עם זאת, אנצל את הבמה הצנועה לאחל דרך צלחה ליקיר-ליבו של נתניהו, אחמדינג'אד, שעזר לו לאורך השנים לעורר את הפאניקה הציבורית שמסייעת לו בדרך קבע להיבחר בכל פעם מחדש. בכבוד גדול זכה עתה אחמדינג'אד, עת הצטרף לרשימה מכובדת של עריצים שכשלו בתפקיד שייעדו להם סוכני הסרבנות המדינית לדורותיהם (מגולדה דרך בגין ושמיר וכלה בנתניהו): להיות ממשיכי דרכו של היטלר. נותר רק להסתקרן, מי יהיה היטלר התורני הבא? (אובמה?)

***

כתמיד, ניתן לקרוא מאמרים מאתר "הארץ" שקושרו בפוסט מתוך דף הפייסבוק של הבלוג (היכנסו לתגובה הראשונה בפוסט הרלוונטי).

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “ידו הארוכה של משרד הבריאות

  1. בנושא כל כך רגיש כמו הנקה, ואח"כ תזונה של ילדים רכים בשנים במעונות יום ובמוסדות חינוך לילדים צעירים אפשר לעשות הרבה מאוד. שמחה לשמוע שאתה פעיל בספרה הציבורית בעניין זה.
    מעבירה לך קישור ליוזמה אישית של ילדה קטנה בת 9 – מבריטניה – שפתחה בלוג בנושא ארוחות הצהריים בבתי הספר במחוז מגוריה. עקבתי במשך תקופה ממושכת אחרי הבלוג ותוצאותיו המדהימות (!!!) – http://neverseconds.blogspot.com.es/ – לא רק בקנה מידה מקומי, אלא כלל עולמי.

    • תודה רבה תרצה!
      זו גם ההזדמנות להזמין אותך ואת כל מי שרוצה להצטרף לפעילות ציבורית למען שיפור החינוך והתזונה של ילדינו (ולמען קידום הצרכים של משפחות צעירות בכלל) לפנות אליי (פה בתגובות או דרך דף הבשושו).

  2. לרגע עלה בי כעס קל. .. אבל ראיתי שהתיחסת לכך שיש באמת נשים שלצערם לא יכולות להניק ואז מבצעים וכדומה עוזרים להקל מעט…. חוץ מזה נהנהתי מאוד לקרוא:)

    • כן, כנראה שהייתי צריך להדגיש את הנקודה הזו יותר. כפי שניסחו זאת יוזמי המחאה, שכאמור כבר הצליחה לבטל את ההנחיה: צאו לי מהציצי.
      ותודה על המחמאות!

  3. מה שלומך יניב –
    אם אינני טועה החשיבות של ההנקה בחצי השנה הראשונה היא בכך שהיא משפיעה על האינטליגנציה של התינוק.

    ובמאבק בתאונות הדרכים אני איתך בגדול בנושא התשתיות אבל יש לציין שגם במקומות אחרים בעולם מתייחסים בראש ובראשונה לנהגים ראה דוגמה:

    ועכשיו לעובדות – יש ירידה במספר ההרוגים בתאונות בשנים האחרונות אינני יודע מה בדיוק עושים (האם זה רק הפחדות או שכנוע או תשתיות או מצלמות) אבל עושה רושם שזה עובד.

    —–
    דבר אחרון – מכיוון שאני קורא אדוק שלך רק מהתקציר במייל ידעתי כבר לאן תלך עם ה"כוחנות" וכו'.
    אבל לקשור בין הנקה לביקורת על נתניהו זו כבר אומנות של ממש :-)

    • היי כפיר.
      אני לא רוצה להטיל ספק ביכולת האמנותית שלי, אבל זו לא ביקורת על נתניהו, אלא ביקורת על החברה הישראלית. אם תשאל אנשים אקראיים איך צריך להילחם בתאונות דרכים, אתה בעיקר תשמע תשובות הקשורות לעונשים כבדים (אפילו מוות) ולסימון צמתים מסוכנים בצבעים מרתיעים (בצבע של דם למשל).

      הסרטון שהבאת אכן לא הולך בדרך החיוב, אבל הוא עדיין סרטון של הסברה והגברת מודעות. אגב, לדעתי בינתיים כבר הבינו (כן, אפילו בישראל) שסרטונים המבוססים על הלם פשוט לא עובדים. אם כי התופעה של ללכת בדרך הכוח, בכל הקשור למלחמה בתאונות דרכים לפחות, היא בוודאי לא ייחודית לישראל. אבל שימוש בכוח ובסנקציות כדי לעודד הנקה – זה כנראה פטנט ישראלי. הלוואי שגוגל היו קונים גם אותו.

      ואגב, קשה לי להאמין שחלב אם קריטי בדיוק עד גיל 6 חודשים. תרכובות מזון אחרי הגיל הזה בוודאי לא עדיפות על חלב אם, אבל פה אנחנו שוב נכנסים לאי-היכולת של המדינה לסבסד חופשות לידה ארוכות יותר. אז, שלא יעבדו עליכם…

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s