הם מ-ט-ו-מ-ט-מ-י-ם

תגידו, הוא באמת חושב שכולם, כ-ו-ל-ם, מטומטמים? 

(צפו גם בוידאו)

***

כ-58 אלף תוצאות עולות בגוגל בחיפוש המחרוזת "נתניהו אחמדינג'אד היטלר". לשם השוואה וביקורת, אותו חיפוש עם אולמרט מחזיר כ-23 אלף תוצאות, עם פרס כ-17.5 אלף, ועם ליברמן כ-46 אלף תוצאות. ארבעתם הישוו בפועל את אחמדינג'אד להיטלר, בגרסא כזו או אחרת (אולמרט: אחמדינג'אד מדבר כמו היטלר; פרס: יש להתייחס לאחמדינג'אד כאל היטלר מודרני), אבל אף אחד לא מזוהה עם האנלוגיה הזו ומידת ההפחדה שהיא נועדה לעורר כמו נתניהו.

ועכשו מה? פתאום אחמדינג'אד לא חשוב בעצם? מה, הוא לא באמת קובע?!
די, תמשיך!

המגוחך בכל העניין הזה הוא שנתניהו צודק. כלומר, עכשו, לא אז. נשיא איראן, בכל הקשור לקבלת החלטות קרדינליות לפחות, הוא סתם פונקציונר. כמובן שיש לו השפעה, אבל בוודאי לא את המילה האחרונה. הרי זה בדיוק הטיעון שהשמיעו אחדים מהשמאל בשעתו, אל מול העלאת הפאניקה של נתניהו. להיפך, הרי ההתבטאויות הקיצוניות של אחמדינג'אד אם כבר רק שירתו את ישראל (ובוודאי את נתניהו), שלא בחלה מצידה להשתמש בהן בשביל נקודות דיפלומטיות. אגב, שימו לב שנתניהו התחיל באנלוגיה הזו רק בשנת 2006, מיד כשהפך לראש אופוזיציה; לא הצלחתי למצוא התבטאות כזו מפי נתניהו לפני 2006. מ-א-ו-ד מוזר.

אולם הזגזוג של נתניהו לא ממש עושה לעמדתה של ישראל חסד. ולא ממש מוסיף לו נקודות של אמינות בקרב מנהיגי המערב. מה הטעם לעמוד מעל בימת האו"ם ולהתגולל על אחמדינג'אד, אם שנתיים אח"כ תכריז בישיבת הממשלה כי בעצם הוא לא זה שקובע? היה מוטב אם היה יורד מהעץ האחמדינג'אדי כפי שעשה פרס, מבלי לוותר על אף אחת מהדרישות של ישראל מהקהילה הבינ"ל.

אבל לא בכדי הוא לא עשה זאת. על דעת הקהל העולמית, אפילו רק המערבית, נתניהו ויתר מזמן. הוא יודע שממילא אין לו סיכוי, ושקרבות ה"הסברה" הן קרבות מאסף. עיקר האסטרטגיה הדיפלומטית של נתניהו, אם יש לו כזו, נשענת על הבנות של חדרי חדרים בין ממשלתו לבין ממשלות זרות, הבנות המתבססות על מיפוי אינטרסים, על ייצוא בטחוני ישראלי, על ייצוא בטחוני אמריקני, על אינטרסים כלכליים ובטחוניים משותפים – כל זאת תוך כדי שכלפי חוץ מדיניות ההתנחלויות מקבלת גינויים מהגויים (בעיקר באירופה), ואילו אנחנו מתבכיינים על חוסר הצדק והצביעות, שלא לומר האנטישמיות. מול ארה"ב, נתניהו מתבסס בנוסף על היכולת שלו (ושל ישראל בכלל) לגייס את הלובי היהודי להפעיל לחץ על הממשל – יכולת מוכחת בהחלט. אולם בשני המקרים, נתניהו מתעלם בבוטות, ומתוך נוחות, בהחלקה האיטית של ישראל במורד מדרון הפופולריות. כמה זמן לדעתו אפשר יהיה למשוך ככה, כאשר ישראל מאבדת בהדרגה  את שאריות התמיכה הציבורית בה בארה"ב ובמדינות אירופה? אולי צריך להזכיר לנתניהו שהדמוקרטיה במדינות אלה קצת עקומה. היא לעיתים מתחשבת בדעת הקהל.

מה שנשאר לנתניהו, מה שהכי חשוב לו בעצם, הוא שליטתו בדעת הקהל הישראלית. בזה הוא דווקא טוב, אחרת לא היה נבחר שוב אחרי קדנציה של מחאה חברתית, של גרעון של 40 מיליארד ש"ח, של הפסד כפול לחמאס (גם במו"מ להחזרת שבויים וגם בעמוד ענן), קדנציה שבה נכשל אפילו בכיבוי שריפות.

בתמרון דעת הקהל הישראלי אין לנתניהו מתחרים. בעקביות הוא מצליח להפוך כל כשלון להצלחה, למסמס כל מחאה, להפריד בין יריביו הפוליטיים ולמשול, להאשים את לפיד בזה, את החרדים בהוא, את הפלסטינים בסרבנות, ואת השמאל בהכל. זה אף פעם לא הוא, זו שיטת הממשל, זה "חוסר המשילות", גם כשבאמתחתו היו כמעט 100 מנדטים. ומעל לכל, הוא אף פעם לא ייתן לנו לשכוח שסכנת שואה נוספת תמיד מרחפת מעלינו, שישראל היא המדינה המאוימת ביותר בעולם, ושהוא מנהיג חזק שמבין בבטחון (סרן בסיירת מטכ"ל!). באירוניה מסוימת על חקר המנהיגות, קראתי לזה מנהיגות מאמללת.

ולמרבה הצער, זה עבד עד כה. בלי שום סערה ציבורית, הוא הצליח להפר את הבטחתו למנות את כחלון ליו"ר רשות מקרקעי ישראל, להפר את הבטחתו שלא להעלות מיסים, ולמסמס את מרבית ההמלצות של ועדת טרכטנברג. זה לא הוא שמזגזג, זה התקשורת שרודפת אותו. גם כשהוא שולט בפועל על כמחצית מתפוצתה.

נתניהו עשה זאת באמצעות השרשת התפיסה הימנית הרווחת, שהציבוריות הישראלית היא לא מאבק דמוקרטי בין ערכים לגיטימיים של ימין ושמאל, אלא היא גטו של יהודים תחת מצור הנלחמים בערבים, בעולם האנטישמי, ובשמאל הישראלי הבוגד. כשנתניהו משקר, מזגזג, או מגחך את עצמו, הוא בעצם עושה זאת לטובתנו. כך בוודאי סבור קהל הבית  של נתניהו, הימין שוחר שלמות הארץ. וכך גם סבורים כיום – "בזכות" נתניהו – יותר ויותר אנשים שלמרבה האבסורד מגדירים את עצמם כ"מרכז" או כ"א-פוליטיים". אבל דמוקרטיה אמיתית, מהותית ולא פרוצדורלית, לא אמורה לעבוד ככה. דמוקרטיה היא לא מעין יודנראט אשר כל ביקורת על מנהיגיו היא פגיעה בעם ישראל. דמוקרטיה אמורה לקדש את השקיפות, את האמינות, ואת הדיון הציבורי; לא לטשטש אותם כי אוטוטו שואה, לא לדחות אותם לאחרית הימים, כי הנה זורקים אותנו לים.

בחסות כל הטריקים והשטיקים התעמולתיים שמפעילים נתניהו ומגוון דובריו וסוכניו, בחסות כל הדיברורים, המניפולציות והסחות הדעת, מקדמים הם זה עשור שלושה תהליכים מואצים ללא שום שקיפות ודיון ציבורי אמיתי. הראשון, כרסום מתמיד במרכיב הדמוקרטי של המדינה, תוך חיזוק המרכיב ה"יהודי", כפי שמבינים אותו בימין הישראלי: הענקת "העדפה מתקנת" לרוב היהודי, כלומר אפליית המיעוט. השני, תהליך הפרטה ושבירת שיירי העבודה המאורגנת בישראל, אותו תהליך שהקצין את הפערים בחברה הישראלית והוציא מאות אלפים לרחובות. מול שני תהליכים אלו, למרבה המזל, עומדים בכוחם הדל בג"צ (בקרוב ז"ל) וארגוני חברה אזרחית שמספרם עלה וכוחם התחזק בזכות המחאה החברתית. מול ההפרטה נלחמת בהתמדה גם שלי יחימוביץ', כיום יו"ר האופוזיציה.

התהליך המואץ השלישי שמוביל נתניהו הוא סיכול פתרון שתי המדינות, פתרון שדווקא יש לו רוב בציבור הישראלי (מבחינה הצהרתית לפחות), אבל זהו רוב שבעשור האחרון משום מה אף פעם לא מצליח לממש את כוחו האלקטורלי, וזה כנראה לא מפריע לו. למרבה הפלא, מבחינה הצהרתית שייך נתניהו לרוב הזה, בעוד ממשלתו פועלת כדי לממש את ההיפך הגמור. אט-אט משתמשת ממשלת ישראל בסמכויות שניתנו לה בשטחי C לפי הסכם אוסלו, אותו שריה ישקצו יומם וליל, כדי לנשל ולטרנספר בכל מעשה רמייה אפשרי את הפלסטינים הגרים בשטחים אלו. ככל שתהליך זה יואץ בשנים הקרובות, וההתנחלויות בשטחים אלו – מזרחית לגדר, אני מזכיר – יפרחו, תתחזק הקריאה לסיפוח שטחי C והשארת האוטונומיה הפלסטינית בשטחי A ו-B על כנה. תכנית האוטונומיה הישנה של הליכוד, בדלת האחורית. כבר כיום, תכנית זו זוכה לתמיכה גורפת אצל המתנחלים, והיא כבר מופיעה במצע של בנט והבית היהודי. עוד מערכת בחירות אחת או שתיים, והיא תגיע גם לליכוד של בוגי, דנון וחוטובלי. על ההשלכות של מציאות כזו, והדמיון לבנטוסטאנים של דרום אפריקה, אפשר לקרוא כאן.

אך לעומת שני התהליכים האחרים, דווקא התהליך הזה שועט קדימה ללא עוררין. פה ושם אולי קיימות הצלחות טקטיות לפירוק איזה מאחז "לא חוקי", אבל המהלך הגדול, "תכנית-האב" אם תרצו, אינו מופרע. לא ע"י בג"צ, לא ע"י ארגוני שמאל, שהשיח הציבורי של הימין הפך אותם בעורמה משחקנים לגיטימיים בדמוקרטיה הישראלית לסוכנים זרים ועוינים, ולא ע"י שום דיון ציבורי. בדיון הציבורי שולט נתניהו.

"רק אמור את המילים האלה", קרא מי שלאחר 7 שנים הפך בכמה מילים את אחמדינג'אד מהיטלר לדמיאניוק, מי שמקדם בנייה מסיבית ונישול בשטח שאמור להיות נתון למו"מ.

למי שעוד לא נפל האסימון, למי שחיפש עוד ועוד הוכחות, ולמי שהלך שולל אחרי שלל התירוצים – נתניהו לא באמת מבין בביטחון, הוא מבין רק בלדבר בביטחון. נתניהו לא באמת רוצה בפתרון שתי המדינות, והוא לא ישנה את מדיניותו גם אם אבו-מאזן יתגייר. הוא שוב יזגזג, הוא שוב יציב תנאים חדשים תוך השכחת הישנים, וכל עוד התקציבים מועברים וההתנחלויות מתעבות, המקהלה שלו תשוב ותזמר.

יוזמת השלום הערבית, המקבלת את קיומה של ישראל בגבולות 67, כשמשווים אותה לשלושת הלאווים שיצאו מועידת ח'רטום לאחר הנצחון המוחלט של צה"ל במלחמת ששת הימים, היא לא פחות מהתגיירות. אבל אם תשאלו את בוגי, אחד היורשים הפוטנציאלים של נתניהו, היוזמה הערבית היא רק ספין, כי גם כשהערבים אומרים את מה שדרשנו מהם במשך כל כך הרבה שנים בעבר, יש לנו כבר דרישות חדשות. לתשומת ליבך, אבו מאזן. רק ספין. כמה חבל שאלה אנחנו שמסוחררים.

מודעות פרסומת

22 מחשבות על “הם מ-ט-ו-מ-ט-מ-י-ם

  1. הנה מה שמטריד אותי: אם הייתי מתנחל הייתי שואל את עצמי למה בדיוק צריך חבורה של נחושים עם אש בעיניים כדי להקים ישוב חדש. למה שהמדינה לא תקים ישוב כפי שצריך בהחלטות מסודרות עם וועדות ואישורים ושאר הגינונים? פעם היה פיגוע דקירה ורוה"מ שמיר אמר אז שחבל שהמחבל נתפס חי ולא הרגו אותו. תוסיף לזה את ההפרטות, את מצבורי הגז ואוצרות הטבע בים המלח שהולכים למליונרים ותגלה תמונה מטרידה: המדינה מתנערת מאזרחיה. "תסתדרו לבד" אומרת המדינה שחייבה אותי לשרת שלוש שנים בצבא, שלוקחת כסף מגרמניה על השואה שקרתה לפני שהמדינה הזאת הוקמה ושמתבכיינת ליהודי העולם שיתנו כסף ויפעילו לובי עבורה. כלומר לקחת המדינה שלי יודעת אבל לתת? בעיה שלך ואם לא מוצא חן בעיניך אז תלך מפה.
    אומרים שמעל מליון ישראלים כבר הלכו מפה, אולי כדאי להפסיק להגיד את זה

    • כן, יש כנראה מאות אלפי ישראלים באירופה ובארה"ב. משעשע שמשרד הקליטה מנסה בשנים האחרונות לפתות אותם לחזור עם שורה של הטבות. הטיפשים שיתפתו יחזרו להידפק כמו שאר הישראלים שגרים פה, וכל עוד לא יורדים ימשיכו לצפצף עליהם. מדינה המתנהלת עם אסטרטגיה שיווקית של חברת סלולר או טלוויזיה בכבלים.

    • "הנה מה שמטריד אותי: אם הייתי מתנחל הייתי שואל את עצמי למה בדיוק צריך חבורה של נחושים עם אש בעיניים כדי להקים ישוב חדש"
      אולי כי עדיין יש אנשים בעם ישראל שלא רואים הכל דרך פריזמה של "אכלו לי שתו לי" אלא דרך ראית ערכית ושומו שמיים אפילו צ י ו נ י ת?

    • לא כפיר. זוהי ראיית עולם אנטי ציונית. זו ראיית עולם שאומרת שהמדינה שהוקמה כאן למעשה אינה קיימת. אין לנו באמת צבא שיגן עלינו, אין לנו ממשלה שתבנה לנו ישובים, אין משטרה ובתי משפט. בעצם אנחנו תחת השלטון הבריטי ומותר להתנגד לצבא כשהוא בא לפנות מאחז וחובה לסרב למסור את השם כשאתה במעצר. אז אם צה"ל הוא הצבא הבריטי אז שיעשה מה שרצינו שהבריטים יעשו ויעזוב את השטחים שם הוא מפריע. נראה את המתנחלים מסתדרים לבד. אם המדינה ומוסדותיה כל כך מיותרים – שיסתדרו המתנחלים בלעדיהם. אם המשטרה היא כוחות הרשע וצריך להפריע לה לפעול, שיסתדרו בלעדיה. נוציא את המדינה המיותרת על זרועותיה העוינות מארץ המתנחלים וניתן להם להיות חופשיים ומאושרים כפי שאנחנו היינו כשהבריטים עזבו.

    • לא עדו, זו ראית עולם הגורסת שהמדינה אינה ציונית או שראשיה אינם ציוניים ואפילו אם כן נתונים ללחצים אנטי-ציוניים ומתכופפים להם.
      אם הייתה להם גישה אנטי ציונית הם גם לא היו שולחים את בניהם לצבא וההיפך הוא הנכון (כפי שאתה כבר יודע).
      הם יותר ציוניים מהמדינה וזו הבעיה האמיתית.
      מי שאינם ציוניים הם אלה שמתחמקים מהצבא, ומתלוננים השכם והערב "אכלו לי שתו לי – אני יורד". כאלה שציוניותם תלויה בהאם ליטר בנזין עובר את השמונה שקלים או לא.

    • כלומר המדינה לא מספיק טובה . כן, כששמאלני אומר את זה הוא בוגד. אז כן, גם בשמאל יש אנשים שאכפת להם מהמדינה והם מנסים לשנות אותה (ללא הצלחה מרובה, אני מודה). הנקודה היא שהם רוצים שהמדינה תפסיק להתנער מאזרחיה והימין משום מה מקבל את ההתנערות הזאת בברכה. מוזר מאד.

  2. "אגב, שימו לב שנתניהו התחיל באנלוגיה הזו רק בשנת 2006, מיד כשהפך לראש אופוזיציה; לא הצלחתי למצוא התבטאות כזו מפי נתניהו לפני 2006. מ-א-ו-ד מוזר."
    אני לא רוצה לשבור את התיאוריה אבל אולי רק אולי זה משום שאחמניזאד התחיל לכהן רק מאוגוסט 2005?

    • היו לו התבטאויות בנושא ה"איום האיראני" מיום שנבחר לכהן לראשונה כראש ממשלה – ב 1996!!! זה ה"בייבי" שלו.

    • תרצה,
      קשה לדון בצורה מסודרת על שנת 96, כשהאינטרנט עוד היה בחיתוליו. ממה שזכור לי, את טועה. דווקא רבין, ויותר פרס, דיברו על הגרעין האיראני בתוך הקונטקסט של תהליך השלום, שנועד ליצור מערכת בריתות מערבית של העולם הערבי הסוני. פרס אפילו ארגן את ועידת השלום בשארם א'שייח כחלק ממסע הבחירות שלו, כדי להמחיש את הנקודה. את הציבור הישראלי זה לא הרשים. אחרי הכל, זה היה טיעון מורכב של אסטרטגיה אזורית, שהרחיק ראות ונמצא איתנו עד היום.
      נתניהו באותה תקופה היה עסוק ב"דיג" של ההפרות הפלסטיניות להסכם אוסלו. מהזכרון שלי, הוא ניג'ס לקלינטון על הברחות הנשק של ערפאת באחד מביקוריו (כשנתניהו היה ראש ממשלה), ואיציק מרדכי (שר הבטחון) גער בו שהוא מדבר על זה ולא על הגרעין האיראני.

      וכפיר,
      אחמדינג'אד אכן נבחר באמצע 2005. צריך לזכור ולהזכיר שזו היתה תקופה שבה הציבור התעסק בעיקר בהתנתקות – וזה למרות שהאיום האיראני והמנטרות של שנת ההכרעה התחילו כבר ב-2003. אחרי שנבחר, אחמדינג'אד כבר התחיל במסעות נאומי השנאה שלו לציונות. אבל נתניהו החליט שלא להתעסק עם זה במסע הבחירות שלו. הקרע של ההתנתקות, הבחירות ברש"פ שבהן ניצח החמאס, והמנטרות הרגילות של "XXX יחלק את ירושלים" ו"XXX ייסוג לגבולות 67" היו במרכז הקמפיין שלו. אולי עניין של הרגל, אולי כלקח מהטעויות של פרס ב-96, אז הומחש שדיבור על הגרעין האיראני ערטילאי מדיי.
      רק אחרי שהובס בבחירות 2006 והבין שהציבור כבר לא קונה את הסחורה המשומשת של שנות ה-90, ושהוא בעצם מעוניין ב"התכנסות" ושלל ישרא-בלופים דומים, שינה נתניהו את האסטרטגיה שלו בתחילת 2006. הוא כנראה הבין שפמפום הפאניקה וקישור בין אחמדינג'אד, גרעין ושואה (מה שבמפלגת העבודה לא עשו בשנות ה-90, ואריק שרון לא עשה בכהונותיו) זקוקים לזמן ולבשלות.
      נשאלת רק השאלה: אם באמת היה מדובר בהיטלר ובסכנה קיומית, למה הוא המתין עם זה עד אחרי בחירות 2006? למה זה לא היה דחוף לו יותר? שאלתי ולכן אענה: כי הכל ספינים מול הציבור הישראלי. גם אם יש איזשהו קשר מעורפל למציאות (וחייב להיות בשביל שספין יעבוד), המציאות והספין אינם אותו דבר, אבל הם הופכים ליישות אחת. זו תמצית הצלחתו.

  3. "רק אמור את המילים האלה".
    תכלס – אמר?
    לא אמר!
    שאל את עצמך מדוע (אבל הייה ביקורתי כמו במאמר שכתבת)…

    • חבל באמת שהוא לא אומר, כי אני מת לראות מה תהיה הדרישה הבאה.
      "אני הישרתי את מבטי לאבו-מאזן ושאלתי אותו שאלה פשוטה: 'אבא שלך ערומכו?' הוא היה נבוך, והתחמק מתשובה. אני לא מבין למה אבו-מאזן לא עונה על שאלה פשוטה של כן או לא. בסה"כ כמה מילים."

    • אכן ביקורת וחשבון נפש נוקב.
      וזו הסיבה אגב מדוע הציבור "המטומטם" קונה את ה"ספינים" של נתניהו – כי השמאל הקיצוני לא מעוניין באמת להתעמת (אפילו פנימית) עם השאלות הפשוטות שמבלבלות אותו עם העובדות.

    • כפיר,
      1. התשובה המבודחת שלי לא נועדה להעליב אותך. התשובה הרצינית לשאלתך כבר נמצאת בסיפא של הפוסט. אני בטוח שתצליח למצוא אותה בעצמך.

      2. הציבור אינו מטומטם, לא זו היתה כוונת הכותרת. נתניהו הוא שחושב שהציבור מטומטם, והראיות לכך הן ברישא של הפוסט.

      3. "השמאל הקיצוני לא מעוניין וגו'" – כתבתי פוסט מנומק, שמתאר את האופן שבו נתניהו וסוכניו מתמרנים את השיח הציבורי תוך כדי מימוש 3 קווי מדיניות שהוא לא היה בחיים מעז להציג בריש גלי בקלפי. נתניהו ב-2006 חטף מהלומה אלקטורלית לאחר כהונתו כשר האוצר. אז מה הוא עשה כדי לכבוש שוב את השלטון? הוא שיקר. הוא טען שאחמדינג'אד הוא היטלר ושהוא ימוטט את החמאס בעזה. אתה בטוח שזה השמאל הקיצוני שלא מתבלבל עם העובדות ולא מתעמת עם השאלות? או שאולי זה אתה המדגים פה את העיקרון המעקר של הדמוקרטיה שנתניהו הפך לאמנות, ו"מגן" עליו (ועל העם היהודי "כולו") מפני "השמאל הקיצוני" בלי לדרוש ממנו דין וחשבון לציבור. שים לב שאתה לא טורח להתייחס אפילו לתוכן הפוסט. מספיק לך שאני מ"השמאל הקיצוני" בשביל לבטל את תוכנו, ממש כפי שכתבתי בפוסט. מ.ש.ל.

    • 1. אינני נעלב אף פעם (תרביץ חופשי) – קראתי את הסייפא של הפוסט עוד לפני ששאלתי אותך את השאלה הפשוטה. "יוזמת השלום" הערבית הכוללת אז "זכות השיבה" אינה התגיירות או אפילו יוזמת שלום זו רק דרך אחרת לחסל את מדינת ישראל ע"י הזזת הסכין קרוב יותר לצווארה של המדינה.
      יותר מזה אבו מאזן אפילו אינו אומר – "אקבל מדינה יהודית בגבולות 67 לאחר מימוש זכות השיבה". הוא פשוט רוצה שתי מדינות פלסטינאיות.
      כמו שציינתי בעבר – מבחינת המוסלמים כל היהודים הם שקרנים (מי אמר גזענות) משום שזייפו את הקוראן ולכן לא ניתן להאמין להם. מותר גם לשקר ליהודים ואם אבו מאזן היה יכול לשתף בשקר שהוא יספר לנו את כל הפלסטינאים הוא היה גם שר את התקווה. אלא מה אם הוא יגיד (אפילו כשקר מבחינתו) שהוא מכיר בישראל כמדינה יהודית – יערפו את ראשו משום שלא יעשו לגביו את ההבחנה אם זה שקר או לא.
      עכשיו אתה יכול לומר שאני ממציא תיאוריות וכו' אז אולי נשמע את זה מפיהם:

      תתמודד

    • כפיר,
      הנקודה היא שהדרישה שאבו-מאזן יאמר "מדינה יהודית" היא בסה"כ ספין. אם לא יאמר, אז זה "מוכיח" את מה שכתבת. אם כן יאמר, אז אנחנו נגיד שהוא לא באמת מתכוון, או שהוא משקר, או כפי שבוגי אמר על היוזמה הערבית, שזה ספין.

      אז אני לא מוצא טעם בדיון על הנקודה הזו, כי אין לי טיעון מנצח. לא יכול להיות לי טיעון מנצח, כי זו נקודה שנתניהו המציא לצרכים שלו. ספין.

      בנוגע לשאר תגובתך, יש לי ויכוח עם הטענות שהעלית על טיב היוזמה הערבית, ה"טבע" המוסלמי (או לא יודע איך לקרוא לזה), והראיון של בכיר הפת"ח – אבל אין לי בעיה עם עצם הטענות. אדרבה, שנתניהו ירוץ על הטיקטים האלה, שיגיד לפני הבחירות שהוא יעשה הכל כדי לסכל את פתרון שתי המדינות ושהוא יבנה ויבנה ויבנה. בוא נראה מה אז יהיו התוצאות. עצם זה שהוא משקר לציבור ומעקר את הדמוקרטיה, ושהימין תומך בו חרף העובדה הזאת (בלי שהפיק שום לקח מהניסיון המר עם אריק שרון), הוא מה שמקומם אותי.

    • "הנקודה היא שהדרישה שאבו-מאזן יאמר "מדינה יהודית" היא בסה"כ ספין."
      ספין או לא ספין – אבו מאזן לעולם לא יאמר זאת והראיון עם בכיר פתח למעלה מבהיר טוב מאד מדוע: שקר (לתועלת ה"עם" הפלסטיני) או אמת – יערפו את ראשו (ולא – לא בהשאלה: ממש).

      זה לא ה"טבע" המוסלמי – זו הגזענות המוסלמית. בא נקרא לילד בשמו.

    • כפי שהבהרתי בתשובתי הקודמת, אין לי טעם להתווכח בנקודה הזו, כי הנקודה הזו מראש "בושלה" ע"י נתניהו באופן שלא אוכל לנצח בויכוח הזה: אם לא יאמר "מדינה יהודית", זה "יוכיח" את צדקתך; אם יאמר, אז תטען (וכבר טענת זאת) שהוא משקר מטעמים טקטיים, ושוב תהיה צודק.

      ויכוח שצד אחד אינו יכול לנצח בו איננו ויכוח אמיתי, אלא נועד לטשטש דבר-מה (במקרה הזה, הסרבנות של נתניהו), ולכן זהו ספין. ממש כמו שאחמדינג'אד=היטלר היה ספין.

    • כפי שכבר אמרתי –
      ספין או לא ספין הוא לא יאמר זאת ו"הספין" לא העניין המרכזי כאן:
      אם יאמר (וישאר בחיים ולא יחזור בו) זה יגיד המון (אפילו אם הוא יעשה זאת כטקטיקה ואפילו אם יגידו שהוא משקר), לא עליו אלא על ההמון הערבי שמסכים שדברים כאלה יאמרו (דבר שדוקא יחזקו את גישת השמאל שיש עם מי לדבר).

    • כפיר,
      שנים שהפלסטינים דבקו בפתרון המדינה האחת. הם התנגדו לנוסחת שטחים תמורת שלום אחרי 67 ואפילו לא אמרו את השם המפורש "ישראל".
      כיום הם מדברים על 2 מדינות בגבולות 67, ואומרים במפורש את השם ישראל. ה"המון" הפלסטיני מקבל זאת, ואף אחד לא נרצח.
      אבל אתה לא מתייחס לנקודה הזו, היא חסרת חשיבות בעיניך, מסיבותיך שלך (שכבר ציינת). אתה מתייחס רק לספין של נתניהו לדרוש הצהרה למדינה יהודית. היעדר ההצהרה הזו משמש אותך (ואת נתניהו) לצרכיך הפוליטיים. ואם תבוא הצהרה כזו, אתה ונתניהו תמצאו את הדרך לבטל אותה ולגמד אותה, או לדרוש הצהרה אחרת. ממש כמו שקרה עם ההכרה במדינת ישראל של אש"ף ב-93 (אז באה הדרישה שישנו גם את האמנה של אש"ף). ממש כמו שקרה עם יוזמת השלום הערבית (מוזר שאף אחד לא דורש יוזמת שלום יהודית). ממש כמו שקרה עכשו עם אחמדינג'אד, שפתאום גילינו שכל הזמן הזה לא הוא זה שקבע בעצם. היטלר מזן מיוחד כנראה, שישמיד יהודים רק אם חמינאי ירשה לו.

      הכל ספינים. ספינים. ספינים. ותו לא. ולכן הדגשתי שוב ושוב שנושא ההכרה במדינה יהודית, כפי שהוא מוצג ע"י נתניהו כדרישה פומבית ותקשורתית, הוא ויכוח ריק וחסר תוחלת, בו רק נתניהו ואתה יכולים לנצח. ולכן אני לא מוכן עוד להשתתף במשחק הזה, בו הכללים אינם הוגנים.
      עכשו, אחרי שהסברתי, נימקתי וגם הדגמתי את הנקודה הזו מספר פעמים, אני מרגיש שמיציתי. אם עדיין לא השתכנעת, צר לי, אבל החיים ממשיכים.

  4. פינגבק: אתה הורס לי את הספין | חיים שרירותיים

  5. פינגבק: סתם עוד מגזר | חיים שרירותיים

  6. פינגבק: האמת שלנו, האמת שלהם | חיים שרירותיים

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s