הרבנות הראשית: תפקיד כפוי טובה, במדינה אחרת

לפני כארבע שנים התחתנו. לא רציתי לגעת ברבנות עם מקל, אבל השארתי את הבחירה לבת-זוגי, שפגיעה יותר (בהיותה אישה) לפסיקות בית הדין הרבני. לאחר שיחות רבות ובחינת הנושא החוקי לעומק, היא השתכנעה שעדיף בלי, ונסענו לפראג. רכשנו "חבילת חתונה" באחת מסוכנויות הנסיעות, ללמדנו שמכל פגיעה בזכויות אזרח יש מי שמרוויח. התאכזבתי לגלות שמכ-7 זוגות ישראליים שרכשו את ה"חבילה", היינו ככל הנראה הזוג היחידי שעשה זו מבחירה אידיאולוגית. חודשיים לאחר מכן, התחתנו בטקס רפורמי מול פחות מ-200 מוזמנים. הטקס היה דומה למדיי לטקס האורתודוקסי, ואני משוכנע שמי מהאורחים שלא עקב בדקדקנות אחר הלכותיו, או לא התעניין ושאל, כלל לא הבחין בהבדלים (לא שזה היה משנה לי). אבל השינויים הקטנים שנעשו בטקס – כתובה שוויונית, קידוש החתן לצד קידוש הכלה, האפשרות שניתנה לאמי ולאחותי להשתתף בשבע הברכות, וניהול הטקס בידי אדם שפוי שידעתי מראש שלא יתחיל לזיין את השכל עם גימטריה או בדיחות קרש שהוא סבור שחילונים אוהבים – ולא פחות מכך, התחושה שאני עושה זאת מבחירה ולא עם פקיד דת שמחזיק אותי בביצים, היוו עבורי הבדל של שמיים וארץ (תרתי משמע). להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

תגיד, אתה צם?

"מה, באמת?" שואלים אותי בדר"כ, כשאלת המשך. תשובתי משום מה מפתיעה אנשים שלא כ"כ מכירים אותי, אולי כי זה לא מסתדר להם עם הדימוי השוכן במוחם של השמאלני הממושקף הרציונליסט והמתנשא שחציו ממוצא עיראקי. השנה גם נשאלתי למה אני צם, ועניתי: "הרגל". להמשיך לקרוא

הפרהוד: טרגדיה אנושית, טרגדיה פוליטית

בתחילת חודש יוני ציינה קהילת עולי בבל (ידועים יותר בכינוי 'העיראקים') את יום השנה לפרהוד. למה רק הקהילה העיראקית ציינה זאת ללא מוסדותיה הרשמיים של המדינה – לזה עוד אחזור. אבל קודם כל, מה זה הפרהוד? אם אינכם יודעים, זה לא מפתיע אותי. גם אני לא ידעתי, ואני עוד חצי עיראקי. מסתבר שהבושה וההסתרה אינן רק נחלתן של יהודי אשכנז (אם כי כמובן מדובר בסדרי גודל וזוועה אחרים לגמרי). אבל לא רק בבית לא הזכירו את זה, גם בית הספר לא טרח ללמד את זה, או שמא זה נבלע שם כהערת שוליים בין שאר הזוועות שעברו על היהודים באירופה? מקומו של הפרהוד נפקד גם מהזכרון הישראלי הקולקטיבי ומן התרבות השלטת, ולא נמצא איזכור שלו כמעט בעיתונות ובמדורי הדעה. למעשה, אני עצמי לא הייתי מתוודע להתרחשותן של פרעות ביהודי בגדד אילולא קראתי על כך בספרו של אלי עמיר מפריח היונים לפני מספר חודשים.

ה"פרהוד", כלומר הפוגרום או הפרעות, מתייחס לרצח של יהודי עיראק (בעיקר יהודי בגדאד) ולביזת רכושם שהתרחשו במהלך חג השבועות תש"א, 1-2.06.1941, בידי המון ערבי מוסת (יש הקוראים לפרהוד מאורעות תש"א). להמשיך לקרוא

לידה

"ברבי, אני צריך שתהיי חזקה בשבילי, כי אני כבר לא יכול יותר", אמרתי-בכיתי לזוגתי הכואבת. היה זה אחרי כשש שעות של צירים, שלוש מתוכן צירים מוקדמים (מה שקרוי בעגה המקצועית השלב הלטנטי) ללא אפידורל, ושלוש מתוכן תחת השפעת האפידורל בפתיחה מלאה (השלב בו העובר עושה את דרכו במורד תעלת הלידה). היא היתה סחוטה. השעה היתה שש וחצי בבוקר, לאחר לילה שלם של צירים ללא שינה. בין ציר לציר רעדה, ובטפשותי חשבתי שמקור וניסיתי לחמם אותה.

"אמא, א—מא!" היא בכתה שלוש שעות מוקדם יותר. היא לא יכלה לסבול עוד את הכאב. לא הצליחה לנשום במהלכו, לא הצליחה "להכיל" ו"לקבל" אותו, כפי שראינו בסרט המעודד לידה טבעית. "אני רוצה אפידורל", היא צעקה למיילדת והסתכלה עליי ועל דנה הדולה במבט מלא אשמה. כאילו הכאב לא היה מספיק, הוספנו לזה גם ייסורי מצפון. "לא נורא, החזקת יפה מאוד עד עכשו, ואת כבר בפתיחה מלאה!" ניסיתי לעודד אותה, ומיד חמקתי לשירותים כי לא יכולתי לכבוש עוד את הדמעות. אח"כ בא הרופא עם זריקת האפידורל – אותה זריקה עם מחט ארוכה המגיעה עד לעמוד השדרה ועלולה ליצור שיתוק אם היולדת זזה (למשל בגלל ציר פתאומי) – והורה לכולם לצאת. חיבקתי את היולדת חזק וביקשתי ממנה להבטיח לי שלא תזוז, כי אין לי בנמצא תחליף בשבילה. אחרי שהבטיחה, יצאתי החוצה וחזרתי לדמוע בשקט. מזל שהבאנו דולה, אחרת מי היה תומך בי?

להמשיך לקרוא

כשנומוש תיוולד

כשנומוש תיוולד, הציפורים יצייצו
כשנומוש תיוולד, העולם יתעורר ויתעשת
כשנומוש תיוולד, לברבי לא יכאב
כשנומוש תיוולד, אני אקרן.

כשנומוש תיוולד, היא לא תפחד
היא תדע שזה אבא
כשנומוש תיוולד, היא תצחק, היא תחייך
כשנומוש תיוולד, היא תדע להתרפק.

כשנומוש תיוולד, אני אשיר לה
אדע את כל המילים
כשנומוש תיוולד, לא אזייף, אפילו שלא תוכל לדעת
כשנומוש תיוולד, אני אשורר, אני אלחין, אני אשיר, אני אנגן.

כשנומוש תיוולד, אהיה מאושר
לעולם לא ארטון עוד, לעולם לא אהיה נרגן
כשנומוש תיוולד, זה יהיה גן עדן
כשנומוש תיוולד, לא אצטרך יותר.

כשנומוש תיוולד, אני אבכה.
גם היא תבכה
כשנומוש תיוולד, נבכה ביחד.