הכלבים נובחים, השיירה נשארת

מסימניה של תקופת הספינים. עיתון הארץ "חושף" החלטה מדינית של האיחוד האירופי. החשיפה יוצרת את הפולמוס התקשורתי הרגיל, עם מרואיינים בעלי סקס-אפיל גבוה כדני דיין ויריב אופנהיימר. התקשורת מדווחת על "לחץ כבד" בלשכת נתניהו, וזו בתגובה מכנסת "דיון בהול", עם צוות מצוין שרובו מכהן כבר שנים רבות, אך לא הצליח למנוע את ההחלטה: ציפי לבני, נפתלי בנט, זאב אלקין, ויעקב עמידרור. ומהדיון יוצא נתניהו כשבפיו בשורה שכבר שמענו פעמים רבות – משהו כמו צביעות, וסוריה, או צ'כוסלובקיה, היטלר, גרעין, נצח נצחים, מה אתם באים אלינו, וכד'.

על מה לעזאזל הם דנו שם, כל הצוות המצוין הזה? הרי את ההצהרה שיצאה מהדיון שמענו פעמים רבות עוד לפני הדיון. האם הוחלט לא לחתום יותר על חוזים עתידים עם האיחוד האירופי, כי חוזה שבו ישראל מצהירה שחור על גבי לבן שהשטחים שכבשה ומעולם לא סיפחה בעצמה הם לא חלק משטחי מדינת ישראל (דההה) הוא גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה? האם הוחלט על צעדים בתגובה להחלטת האיחוד האירופי, כמו חרם נגדי, כדי שיבינו האנטישמיים? האם הוחלט – בפורום שמכיל הן את לבני והן את בנט, המופקד על הכלכלה כידוע – שצריך לקדם את פני הרעה ביוזמה מדינית, ולו בשביל מראין העין (והאין)? לא נמסר לנו. נמסר רק שישראל תדרוש להקפיא את ההחלטה. אין ספק שהצהרותיו הלוחמניות בפומבי של נתניהו יועילו לשם כך.

אבל את תשומת ליבי תפס דבר אחר. לא רק שכבר ב-2005 הסכים אולמרט, בהיותו שר התמ"ת מטעם הליכוד (!) בממשלת שרון, שמוצרים מההתנחלויות לא ייכללו בהסכם הסחר החופשי עם האיחוד. אולמרט הותקף קשות על כך בזמנו ע"י המתנחלים, ומאז שפרש לקדימה הם הפעילו את טריק ההסברה הידוע שלהם שמשכתב את ההיסטוריה, ומאשימים שצעד זה נבע מדעותיו השמאליות. לא רק שההחלטה של האיחוד האירופי בסה"כ ממסדת מדיניות שממילא היתה ידועה וקיימת. אלא שההחלטה הזו לא התקבלה היום, 16.7.13, אלא ב-30.6.13, לפני למעלה משבועיים. האם במהלך כל הזמן הזה לא ידע איש בצמרת הישראלית על ההחלטה? קשה לי להאמין, אבל אם אני טועה, מה לעזאזל זה אומר על יחסיה של ישראל עם אירופה? יתרה מזו, על פי טמקא, "האירופאים העבירו את הנוסח למשלחת הישראלית בבריסל רק בתחילת השבוע". כלומר לא היום, אלא ביום ראשון, לכל המאוחר ביום שני (אתמול). אז מה באמת "הלחיץ" את לשכת נתניהו: ההחלטה עצמה או חשיפתה בתקשורת? מסימניה של תקופה.

*
סגן שר הבטחון דני דנון: "לא לפחד מאף אחד. שום מנהיג לא יאמר לנו איפה לבנות ומתי. אנחנו חלק מרצף ארוך של היסטוריה. יש לנו צבא חזק. לא לפחד. צריך להחיל את הריבונות ביהודה ושומרון ולאפשר חופש דת בירושלים. לאפשר לבני כל הדתות להתפלל מתוך כבוד. אם מוסלמים מתפללים בהר הבית יש לאפשר זאת גם ליהודים." (מאתר ערוץ 7)

סגן שר הדתות הרב בן דהן "חשף כי כבר כעת מכין משרדו תקנות שיאפשרו תפילה בהר הבית, תפילה שלדבריו תביא להקרבה קרובה של הקורבנות בבית המקדש עצמו." (מאותו דף באתר ערוץ 7)

סגן שר החוץ "זאב אלקין מהליכוד קורא לבטל את מסורת סיבוב השערים סביב הר הבית ואומר כי אין צורך להתאבל משום שנוכל לבנות מחדש את בית המקדש." (מאתר רשת ב')

(מהפנינים הפוליטיות של תשעה באב – עדות נוספת למידת הברכה שיש בחיבור בין דת ולאומנות)

*
הכלבים נובחים, והשיירה נשארת. הישראבלוף של מדיניות הימין (לרבות כל ממשלות העבודה ושריהם ששיתפו פעולה עימה במהלך השנים) הולך ונחשף. קו ההסברה התוקפני של הימין – אין כיבוש, הפלסטינים לא מעניינים את העולם, אפשר להמשיך כך לנצח, כל מי שמתנגד לכך הוא בוגד – אמנם הצליח לכבוש (תרתי משמע) את המיינסטרים הישראלי, אבל את המציאות אי אפשר לכופף (כפי שכבר למדו הלבנים בדרא"פ). השיח הלוחמני ואמרות הרהב על עוצמת ישראל אינם משקפים את פגיעותה של ישראל, לא מהמזרח, אלא דווקא מהמערב – אירופה וארה"ב. ללא השתייכותנו לקהילה המערבית, ללא הסכמי הסחר והייצוא לאירופה, וללא כל הסיוע הצבאי האמריקני – אנחנו לא שווים הרבה. אבל להכיר בכך, ולומר לציבור את האמת ולא רק מה שהוא התרגל לשמוע מאז נצחון הבזק של ששת הימים, זה ממש לא פופולרי.

גם נתניהו, כמו כל קודמיו, יתקפל בסוף ל"גזירה" החדשה. ממשלתו תחתום על הסכמים נוספים עם אירופה, ותצהיר בהם שהם לא כוללים את ההתנחלויות. הקיצונים במפלגתו ימשיכו לנבוח, הציבור הישראלי ימשיך להיות היחיד בעולם שנופל בישראבלוף של עצמו, אבל השיירה הישראלית תישאר, וההידרדרות האיטית במעמדה הבינ"ל של ישראל תמשיך מתחת לפני השטח. עד שנופתע שוב ב"חשיפה" הבאה.

*
כתמיד, ניתן להיכנס לדפים הנעולים של אתר הארץ דרך דף הפייסבוק של הבלוג (מהתגובה הראשונה לפוסט המתאים).